[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל כרמי
/
אני אוהב חורף



לא יודע איך זה קורה ככה,אבל תמיד פתיחת החורף היא תקופה
מחורבנת בשבילי.
הדירה הקטנה שלי מתחילה להתכופף,הברזים מזמזמים זמזומים לא
מוכרים והחברה שלי תמיד עוזבת אותי.
כשהיא עוזה לי פרצוף חמוץ בבוקר יום שבת,אני יודע שבמהדורת
החדשות של הערב יודיע החזאי על החורף הממשמש ובא.
אצלו הכל מלא בפריחה לבלוב ומלא אושר על היורה שמפציע,ואצלי
הכל נובל נשטף ונעזב,וזה כבר ממש לא מפתיע.
את הגשם השני אני כבר מקבל עם מטריה חצי שבורה ובלי אף אחת
להתחמם אתה בלילה,אבל כשהקור הגדול פורץ,היא תמיד חוזרת אלי.
היא אומרת לי "זה שאתה זבל זה לא אומר שאתה לא עושה לי יותר
חם. אני אסבול אותך עד הקיץ ואח"כ אזרוק אותך".
אני מחייך לעצמי,כמו תמיד,ומחבק אותה אלי קרוב.
את השוקו של ערבי החורף אנחנו כבר שותים יחד ואת סרטי
הרומנטיקה הנמרחת אני מביא לה לסלון הקטנטן שלנו יחד עם
סופגניה חמה או מרק עוף.

השנה הכל התחיל כמו בכל שנה.
היא עזבה,הגשם בא והכל היה מוכר.
אבל כשהקור של ינואר כבר נלחם בתנור הספירלה הקטן שלי,הטלפון
לא צלצל והיא לא חזרה.
עצמי אמר לי שהיא בטח כל רגע תנקוש על דלתי,עם שיער רטוב
ולחיים אדומות ואני עניתי לו שאולי דווקא הפעם היא מצאה משהו
יותר טוב בדרכה אלי בגשם.
הוא הביט בי בעניים מופתעות ולחש בשקט "אני לא מאמין עלייך,אתה
מאמין שהיא תמצא מישהו טוב יותר ממך להתחמם אתו מתחת לשמיכה
כשהרעמים והברקים מחליפים משמרות בשמיים?"
עניתי ש-כן ואולי לא אראה אותה יותר.
מסתבר שצדקתי,לצערי.
היא לא חזרה,הקור ניצח את הספירלה שלי.
המים קפאו בדרכם לברז  לשי והמטריה שהצליחה לשרוד את החורף
הקודם נשברה לגמרי באמצע הרחוב בדיוק כשמכונית אחת נסעה קרוב
מידי למדרכה ופגשה בדרכה שלולית מלאה במים.
המכונית לא טבעה בשלולית,השלולית לא נפצעה מהמכונית אבל אני
נרטבתי עד לשד עצמותיי בעודי מחזיק מטריה שבורה.
לא זוכר אם הפנים שלי היו רטובים מגשם או שמא מדמעות.
חדר המדרגות שמוביל לדירה שלי קיבל אותי בקרירות אופיינית
ובעלת הבית שלי לא ריחמה עליי ובעודי רטוב לגמרי צעקה אלי
ממרחק של שלושה מטרים "אדוני! אני לא יכולה לתת לך לגור אצלי
בחינם! אתה כבר היית צריך לתת לי את תשלום שכר הדירה עוד
בבוקר!"
חייכתי אליה חיוך של "אני מאחל לך להיחנק בדיוק באמצע
אופרת-הסבון האהובה עלייך" והמשכתי לעלות,גורר אחרי את המטריה
השבורה ושובל של מים מטופטפים עוקב אחרי.
כאילו כל זה לא הספיק,אז כשפתחתי בשיא התמימות את ארון המטבח
שלי לאחר המקלחת המזעזעת שהצליחה לשטוף את מי הביוב ששטפו אותי
ברחוב אך לא את הדמעות,אבקת מרק הפטריות האהובה עליי לא הייתה
שם.
במקומה ישב פתק קטן "לקחתי אותה כדי שלא תשכח אותי כ"כ מהר".
היא חתמה שם בראשי תיבות ובסימן סמיילי קטן.
כאילו שלא הייתי יודע בעצמי שהיא תרצה להתעלל בי לפני שהיא
עוזבת אותי בפעם-המי-יודע-כמה.
ישבתי לי על הספה המרוטה שלי מול הטלוויזיה וניסיתי להיזכר איך
הגעתי למצב העגום הזה.
פתאום צלצל הטלפון וכאילו קרן של אור מבעד לעננים עשתה את דרכה
מהשמש עצמה לתוך הסלון הקטון שלי.
הוא צלצל עוד כמה פעמים עד שהייתי בטוח שהוא באמת מצלצל
במציאות ולא רק אצלי בראש.
בצד השני הייתה משהי זרה שניסתה למכור לי איזה דיל במחיר
בלתי-רגיל.
נשבעתי לה שאם היא מסכימה לצאת איתי לאיזה קפה עם בראוניס על
חשבוני.
היא חייכה והסכימה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היידה ביבי
היידה ביבי
היידה ביבי





ברק


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/1/02 1:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל כרמי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה