רגע לפני שאני מוריד את המסך
רגע לפני שאני עוזב
רק עוד מילה אחת או שתיים
על הכל
מצטער שלא יכול לשתף אתכם
בבלוז שלי, מצטער שלא הופעתי
בהצגה של החיים שלכם
אתם מבינים... פורים...
לא כל יום בשנה ואני כבר לא
יכול.. חייב להוריד את כל המסכות
ואת האיפור..
חייב לבחוש ברגשות שאני מאמין בהן
וגם אם אני מרחיק את כולם... וגם אם
יהייה נורא עצוב..חייב להתמודד עם
הכנות של מה שאני חש..אז אנא אל תשפטו אותי
על זה שאני מלנכולי כי אני כזה ואני מבין היום
שלא אהבתם את הקטע הזה אבל אולי יום אחד
אשתף אתכם בהצגה הגדולה...
אז כל טוב והנה אני מוריד ת'מסך
ואולי..אולי יום אחד הוא יעלה שוב
ביום יותר חמים... ביום פחות מעונן...