|
רצתה לחייך אהבה לחלום להמציא עולמות בליבה
ניסתה לשכנע את עצמה כי בכל סוף ישנה התחלה
לאוויר העולם לעיני כולם יש חיוך עם עצבות מתוקה
ורק העניים שקטות אטומות והעצב הוא רק שלה
יושבת לבד נעלם החיוך והעט כבר כותב מעצמו
ידעה מהתחלה שגם הוא כמו כולם יעזוב ויקח את חומו
השלתה את עצמה שתדע לשמור ושהוא יהיה שם לעד
אבל הוא נעלם ואין לה עכשיו אף אחד.
העונות התחלפו כבר הגיע החורף בחלון הגשם דופק
עכשיו היא יוצאת ללכת בגשם להקשיב איך ליבה משתתק
דמעות מלאכים היא מבינה את הרמז בוכה ביחד איתם
שכחה שרצתה ליהנות מכל רגע בעולם ההולך ונעלם
רצתה לחייך אהבה לחלום ובכל סוף ישנה התחלה
ורק העיניים שקטות אטומות והעצב הוא רק שלה...
|
|
|
אם נפריד את החד
מהבמה חדשה,
נקבל במה שה,
שזה לחלוטין חסר
משמעות
רגע של עברית...
חלף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.