היא עומדת מולי כעת.
קוראת לי בצלילי החלילן מהמלין.
מפתה,
מתוקה
כובשת בחיוכה,
אני מרגיש אותה,
מושיטה לעברי שתי ידיים,
מכווצת אצבעותיה בתנועת
"קרב הנה"
קשוחה,
חזקה,
איתנה בדעתה
כמשותק, המנסה לקום
מכסא גלגלים מלא באבק
מטה אני את פלג גופי העליון
מתרומם,
נאחז,
קם בפחד
עומד,
רועד
מכווץ מרגש עילאי
מאביונה.
והיא?
היכן היא נעלמה?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.