עכשיו
כמו על מגש זהב.
תני לתת מודע שלי לבוא עלייך מאחור עכשיו
ברגליים פתוחות תני לי
לראות את האור שלך השחור אני
אדפוק לך את החומר
לצורה אני אכניס את העולם שלי כולו עמוק למגירה
ואוציא משם את השירים את השרירים
האי רצוניים של הלשון שלי
כי השרירים האי רצוניים של הלשון שלי שרים
לך שירי אהבה ורוצים
להיות איתך לרגע אחד לבד באי של אפשר ולקרוע
ביד אחת את המחשבות העליונות שלך
ואחר כך את המחשבות התחתונות שאת
לובשת על האי הזה שהוא
כמעט יבשת השרירים האי רצוניים של הלשון שלי
הם שליטים בלעדיים, הם ממלכה נסתרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|