יש לי רק מילה אחת בשבילך- עיור. אתה עיור לכל מה שעובר עלי
ואתה עיור לכל מה שאינך רוצה לראות. כשהיינו ביחד היית כל כך
שלי וכל כך מבין ועכשיו...
אתה לא רואה כלום.
ויש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך ואני לא יכולה כי
אתה לא תבין...אתה לא תרצה להבין.
ויש כל כך הרבה דמעות שרוצות לפרוץ ואני יודעת שאני לא יכולה
לתת להן לפרוץ לידך כי אתה לא תנגב אותן...אתה לא תבין.
והמילים שלך כל כך לא שקולות והם כמו סכינים שנכנסים ללב
ודוקרים וגורמים לו לדמם.
והחיוכים שלך וכל המילים של "הכל יהיה בסדר, את תראי הכל יהיה
מושלם" אבל כשהמילים יוצאות ממך הכל לא משולם, הכל סתם כואב
והלב סתם מדמם..בלי סיבה מוצדקת.
ואני לא רוצה שתנשק אותי שוב  כי זאת לא תהיה נשיקה של אהבה זו
סתם תהיה נשיקה כי אתה מתגעגע לכיף שהיה לנו יחד אבל לא לאהבה
כי היא כבר עברה...

הבנתי עכשיו מה אתה רוצה-
אתה לא רוצה מחויבות, אתה רוצה את כל מה שהענקתי לך בלי
מחויבות. אתה לא רוצה להיות רק איתי, אתה רוצה גם אותי.
וזוכר את המילה הראשונה שאמרתי לך- עיוור, אני עדיין חושבת
שאתה עיוור כי היית איתי כל כך הרבה זמן ואתה בעצם לא ראית
אותי כי אם היית רואה ואם היית מכיר היית יודע שאתה לא צריך
לבקש ממני את הדברים האלה כי זה סתם יהרוס.

אבל אתה לא מבין...אתה לא רוצה להבין כי נוח לך לא לראות
ולהאמין שהדברים לא קיימים...

אז רק שתדע שהם קיימים ואם לא אצלך בלב אז אצלי..