נטשה אייזלר / אופטימיות |
(המילה הזו משומשת מידי)
אמרו לי שנמאס כבר הצער הזה
(אפילו לעפרה מותר"אני חי"!)
ביקשו ממני לחתוך באחת
את כל דכאונות הסכין
להסתכל על כוסות מלאות ביין
להפסיק לנסות להבין
התחננו שאכתוב על אושר
המילה הזו לעולם לא נגמרת,
רצו שאחייך אל מול מראתם
שאצא עם שמלה, מאופרת.
דרשו שאשתוק, תבעו את צחוקי
קרעו ממני את חלומותיי הפרוצים
ואני? השפלתי מבט, הזלתי דמעה
וצחקתי. הנה, כעת מרוצים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|