עפיפונים חגים במעגלים
מעל עיר המוות
מתערבבים בין יוני הזוהמה המאפירות
ציפורי הדגים וציפורי הטרף וציפורי הנבלות
חותכים במעופם את העשן התמיר
העשן של המוות
העשן שמתנשא בחגיגיות קדושה
עם ריח הבשר החרוך שלו
מתוך מדורות של טיהור אחרון בהחלט
בהן האנשים השחורים מכים גופים דוממים
והגופות מתפוררות לאפר זך
והמוות שורר בהכל
מטייל בין הרחובות
מטייל בסמטאות הצרות
וסופניותו העצומה ובוהק שחורו
משרים אושר קדושה ורגיעה
על החיים אותם עזב
ואף על החיים בהם כלל לא נגע
עיר המוות השחורה
עיר, שחיה את שמחתו של המוות הענוג
עיר, שיופיה הוא כיופי הסופניות הנצחית |
