|
שדות רחבים נפרשים לרגליי
ריח פריחה מקדם את פניי
שמחה של חופש שחרור פתאומי
מחלחלת אל תוך מעמקי גופי
מפסיקים לברוח מהעולם הגדול
לא עוד רגשות שנאה ושאול
נגמרו הקרבות מעלי העשן
עולים אל בירת הדור הישן
לעולם משופר צועדים בקבוצות
לא עוד לפידים מעלי להבות
נחלוק אהבה שלא מדממת
נאזין לדממה הרכה השוממת. |
|
|
זרקתי צפרדע
לתוך דלי של
שמנת, חשבתי, או
שתתבע, או שתעשה
לי חמאה.
אבל היא, עשתה
קוה קוה, קפצה
החוצה והלכה.
עשתה לי כתם
בשטיח.
צפרדע זונה.
י.פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.