לפעמים עצמי לא מבין את מערכת היחסים שלו עם שאר,
מדובר ביחסים של עליות וירידות לפעמים אהבה גדולה אך לעיתים
קרובות יותר ניכור מוחלט.
עצמי משתדל שזה יצליח, הוא מתחפש  או אומר דברים שהוא לא ממש
יודע, הוא מנפח עצמו ולפעמים מתכווץ, תלוי בסיטואציה, העיקר
שהיחסים יפרחו ויהיה טוב, אבל זה אף פעם לא מספיק טוב.
שאר לא מתאמץ, הוא נשאר מבוצר בעמדתו ומצפה שעצמי יתחפש, יאמר,
ינפח ויתכווץ לעיתים קרובות יותר.
זה לא שעצמי לא מבין את שאר, הרי הוא גדול כל כך, אין לו זמן
להתעסק עם איזה עצמי אחד שמנהל איתו מערכת יחסים כושלת,
אבל בכל זאת יש לפעמים ציפיה ששאר יהיה יותר סובלני.
עצמי לא מבין איך זה שכולם מסביבו מנהלים עם שאר מערכות יחסים
כל כך מוצלחות, ממש הופכים להיות חלק ממנו ורק הוא לא מצליח,
מה דפוק בו.

לפעמים עצמי לא בטוח שהוא רוצה לנהל עם שאר איזה שהיא מערכת
יחסים ובטח שלא להפוך לחלק ממנו אבל בדרך כלל הוא רוצה, זה
הרבה יותר נוח ומחשבות הכפירה הולכות ומתמעטות.