מתחילה מקצה העין
מתגלגלת לאיטה
גולשת על הלחי
ונוגעת קלות בשפה.
הנשימה נעתקת,
הקול רועד
והאוויר כאילו עומד.

ואט אט הן פורצות.
אחת חושפת בתורה את סודה,
האחרת סתם מעדה והתגלגלה.
בתחילה קטנות ושבריריות
ואז טיפות טיפות.
מחפשות פינה חמה ושקטה
שבה יוכלו למצוא מנוחה.

וסביבי הכל נרות נרות
מנסים ללא הצלחה
להאיר כך בשקט את דרכי.

והנה זה הנר...
האדום...
הבוהק...
שהדלקת עבורי בלילה ההוא.

והנה זו אני...
אפרורית...
ונבולה...
בוכה יחד איתו דמעות של שעווה.