|
מתחילה מקצה העין
מתגלגלת לאיטה
גולשת על הלחי
ונוגעת קלות בשפה.
הנשימה נעתקת,
הקול רועד
והאוויר כאילו עומד.
ואט אט הן פורצות.
אחת חושפת בתורה את סודה,
האחרת סתם מעדה והתגלגלה.
בתחילה קטנות ושבריריות
ואז טיפות טיפות.
מחפשות פינה חמה ושקטה
שבה יוכלו למצוא מנוחה.
וסביבי הכל נרות נרות
מנסים ללא הצלחה
להאיר כך בשקט את דרכי.
והנה זה הנר...
האדום...
הבוהק...
שהדלקת עבורי בלילה ההוא.
והנה זו אני...
אפרורית...
ונבולה...
בוכה יחד איתו דמעות של שעווה. |
|
|
אני דיי זורמת
עם זה. כותבת מה
שמרגישה. אבל
יותר מכל, קודם
כל בודקת אם יש
את המילה. למשל,
כאן כאן אכתוב
עכשיו: גיגה. זה
אומר משהו? נכון
מאד. ולכן כל
פעם כשאתם
מחפשים משהו
בסלגונים, חפשו
משהו שנון.
גיגה, למשל.
ואז תראו את
הסלוגן הזה שוב.
המעגל הזה של
המחזוריות מטריף
אותי!
משרד ההסברה,
הרשות הלאומית
לבטיחות בדרכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.