[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנה בן פרץ
/
משמעות

הוא היה עובר ליד המסעדה כל יום בחמש בדיוק .
לא חשוב מה קרה במדינה בחיים הפרטיים שלו ,הוא תמיד היה שם...
היו עליו  שמועות, אמרו שהוא משוגע  ואמרו שהוא סתם מיליונר
שאוהב ילדים.
הוא היה בא כל יום בחמש למסעדה ומחלק סוכריות ,
לכולם.
כל יום הייתי פוגשת אותו שם עם חיוך מעודד הוא היה נותן לי
סוכריה ואומר לי "סוכריה לסוכריה" המשפט הטפשי הזה תמיד נתן לי
נקודת אור ביום הוא נתן לי להרגיש נאהבת משהו שבדרך כלל הייתי
זקוקה לו .
הוא היה הדבר הכי יציב בחיים שלי הדבר היחיד שידעתי שתמיד יהיה
שם ואהבתי אותו בשל כך.
הילדים העשירים בשכונה היו צוחקים עליו שרים עליו שירים .
בתגובה לשירים הוא היה אומר "אני חיי בשביל לשמח לא בשביל
לשמוח" והמשפט הזה העציב אותי אך עם זאת גרם לי להרגיש גאה.
יום אחד האיש לא בא למסעדה, ידעתי מה זה אומר.
חשבתי שאני לא אוכל להמשיך לחיות כמו שחייתי לפני כן הרגשתי לא
יציבה ולא נאהבת.
עד שנזכרתי בתגובתו לילדים העשירים שהיו שרים עליו וחשבתי
אם הוא חיי בשביל לשמח ולא בשביל לשמוח כנראה הוא מת בשביל
לשמוח ולא בשביל לשמח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאשר/ת הסלוגנים

היקר/ה
אני משאיר לך את
העבודה הקשה!
תהני/ה...
שלך בידידות לו
יהי, שבשום אופן
לא ישאיר לך את
החתימה!
תודה ושלום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/1/02 14:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה בן פרץ

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה