לולה אנגרמן / מישהו אחר |
בפעם הנפלאה מי יודע כמה
מחייך אתה אלי כמתוך חלום
ולפתע, זה לא אתה.
הפעם הצלחתי להרים את ראשי
נתלתי על קצה התהום
ופגשתי אותך, כמתוך חלום, בדיוק ברגע הנכון.
ושכבתי איתך והיה לי טוב וחדש, ישן מוזר ופשוט
והבטתי אליך, הנה שוב, זה לא אתה.
היין האדום מסחרר את ראשי
שנותר נטול כל היגיון
ואתה אומר לי שאתה אוהב אותי
וזה מישהו אחר פתאום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|