יולי ויצמן / דיבוק. או שלא... |
בצבעים בוהקים
מלאך אפל להסחפות מושלמת.
אמרת שאתה כמו תער
משחיז עצמו בלילות לבנים,
כמו חיית בר, טורפת, נוהמת
כמו שותף לרצונות האפלים ביותר שלי.
ראיתי אותך בעיניים עצומות, מאחורי התודעה
איפה שהמסרים החשמליים
הופכים לתמונות חיות,
הרחתי אותך ממרחקים
טעמתי את המרמור שפועם בך -
נמשכתי אל הוואקום השחור שבי, שבך.
ואמרתי מילה אחת
או שתיים
והנה, אין אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|