|
I promised myself I wouldn't cry
But I can't hold back the tears that go by
I find myself in an eternal weep
And every night I cry myself to sleep
How can I let you go so fast,
When just yesterday you were my reason to last?
I never thought it could be so hard
To watch the reality ripping my heart
It hurts so much I can hardly think
How four years of my life were gone with a blink
Life seems so empty without you
I just can't bear to think it is all true
I keep repeating, "It might be for the best,
After all - it could never forever last"
But if you're happy and you're done...
Why does it feel so hard to go on?...
September 2001. Dedicated to those special ones I love
more than anything. |
|
רק אז- כשקיבלתי
את התפקיד
ב"שתיקת
הכבשים"-
ידעתי, אבל
ידעתי, שאני
רוצה להיות
אנתוני
הופקינס.
כבשה עם ייעוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.