שלום. קוראים לי מיקי ואני הרכב של הכרכרה הזאתי פה. איזה
מגניב זה "רכב כרכרה". מגניב לא? לשבת מקדימה, לראות מגבוה את
כל העיר ולדהור. איזה כיף זה. לפני חצי שעה עוד הייתי עכבר.
באה הפיה הטובה, הלבישה יפה את סינדרלה והפכה אותי לרכב שלה.
עד 1200. יש לי עד 1200. אח"כ אני חוזר להיות עכבר.

איך אני שמח שהפיה הטובה הפכה אותי לבן-אדם. איזה אחלה היא?
מכל העכברים בעולם היא בחרה בי. מה השעה עכשיו? שמונה וחצי? רק
עוד שלוש וחצי שעות. שלוש וחצי שעות זה פול זמן. הלילה עוד
צעיר, מה שנקרא. יש לי כל כך הרבה תוכניות: אני רוצה להתאהב,
לקרוא ספר, ללכת לשירותים. איזה מגניב זה שירותים? יש חדר
מיוחד שבו עושים את כל הצרכים, קולטים? זה אדיר פשוט.

רק עכשיו, כשאני בן-אדם, אני תופש כמה החיים שלי היו עלובים
מקודם. כל היום רק רצים אחרי אוכל ומפני בעלת הבית. כ"כ משעמם.
כ"כ פשטני. אין אומנות, אין רגשות. אין צבע. איזה מגניב זה
צבע? פשוט חבל על הזמן. יש צהוב יש אדום יש ירוק. עד עכשיו
ראיתי הכל בשחור לבן. אין בכלל מה להשוות. צבע זה גדול. מגניב
ממש .

למה אני מדבר מהר? לא יודע. יש לי עוד זמן. כן, יש זמן.

ואיזה מגניב זה "מגניב"? זה מה זה מגניב. "מג" "ניב". כל
הצלילים האלה שאני יכול לעשות. אני מתבייש לחשוב איך נשמעתי
בתור עכבר. שריקות וציוצים. ציוצים ושריקות. כמה בנאלי. כמה
צפוי. כמה חסר דמיון.  

מה שעה? כבר רבע ל- ? איך שהזמן עובר מהר. הפיה הטובה אמרה
שאחרי שאחזור להיות עכבר אני לא אזכור בכלל איך זה לחיות
כבן-אדם, ככה שאני לא אפסיד שום דבר. איזה נחמדה היא, נכון?
איזה מתחשבת. רק חבל. חבל להפסיד את כל מה שיש לי עכשיו כל
המחשבות, התחושות, הדיבור, הצבע. ונראה לי גם שהתאהבתי גם
בסינדרלה. אולי תמיד הייתי מאוהב בה? יכול להיות, אבל בתור
עכבר פשוט לא הייתי מודע. עכשיו אני מודע. עכשיו אני רוצה
להיות זה שרוקד אתה פה בנשף. אני רוצה להיות זה שמתחתן אתה וחי
אתה באושר ובעושר עד לעצם היום הזה.

אבל בשתים עשרה אפס אפס אני הופך בחזרה לעכבר. וזהו. מה השעה
עכשיו? תשע? נו, יש לי עוד שלוש שעות. שלוש שעות זה המון זמן.
המוווווון זמן. איזה מגניב זה "המון"?