חייל הבדיל
הזמן עובר, כלכך מהר
נוזל בין אנשים
ואלוהים, הוא רק בוכה
מוריד טיפה גשמים
טרור שולט בחושך חיי
טיפין טיפין נופלים,
כחיילי הבדיל.
ואלוהים שותק, שותק
ורק גשמים גשמים
נורים צרורות, חיייל נופל,
בהתחלה לא מבינים,
פתאום צורחים, בורחים.
וחיילי הבדיל נופלים, נופלים, נופלים...........
ואמא שם בוכה באפלה, מתוך המון בוכים,
חייל של בדיל בתוך ארון קבורה
ועוד מיליארד בוכים.
ואלוהים, הוא רק שותק
כבר לא רוצה גשמים
אומרים כשאלוהים בוכה.....
בוכים מיליארד נופלים.
והחיים נוזלים נוזלים
נוזלים בין אנשים
והחיים, הם נימשכים
בתוך שיגרת חיייל הבדיל
והאופטימים....יש כאלה, גם הם,
כלים, נוזלים, נופלים........
ואלו גם, נימנים על חיילי הבדיל.
ואלוהים כבר לא בוכה,
הוא רק שותק. ממתיר גשמים
טיפין, טיפין, טיפין......