New Stage - Go To Main Page


היום אוזה ובנץ נפגשו ברחוב. אוזה ובנץ לא אוהבים אחד את
השנייה. כולם חושבים שזה בגלל ששניהם כוכבים של סדרות טלוויזיה
מצליחות שהתחרו זו בזו. אבל הם יודעים את האמת. בתחילת הדרך
שלהם, הרבה לפני שפינגי הצטרף לתוכנית של אוזה, לאוזה ולבנץ
היה רומן. הם לא פרסמו את זה בגלל שזה היה בתקופה שציפור ובובה
ביחד נחשב למשהו מהפכני מדי.

אוזה מאוד אהבה את בנץ הוא היה רומנטי ומצחיק היא חיכתה לו
בביתו כל ערב והם יכלו לדבר במשך שעות, עד אור הבוקר (לא,
בובות לא עושות סקס- יא סוטים!). בנץ מאוד נהנה מחברתה של אוזה
והחליט להציע לה להינשא לו. בזמן ההצעה, הוא החליט, הוא גם
יגלה לעולם כולו על הרומן ביניהם. הוא נסע לאולפן בו אוזה
הצטלמה לתוכנית שלה. כשהוא נכנס הוא ראה את אוזה מדברת עם הרכש
החדש של התוכנית, פינגי, והוא לא האמין! אוזה בוגדת בו? אוזה
לא בגדה בבנץ, היא פשוט הייתה ציפור מאוד מאוד ידידותית. בנץ
רצה לגשת לשאול אותה מה הפשר למקרה אבל אז עצר אותו שבי. בנץ
פחד משבי. כל עולם הבידור פחד משבי.

כולם ידעו ששבי היה המנהיג של חבורת המאפיונרים. בתוך החבורה
היו מספר מפורסמים: מוישה אופניק, גשש בלש, דודו זר ועוד כמה.
בנץ לא רצה להיאבק בשבי, הוא ידע שאין לו סיכוי, שריקה אחת
ודודו בא לעזרה. שבי חשב שבנץ בא לרגל והחליט לסלק את בנץ. בנץ
חשב שאוזה שלחה את שבי כדי שימסור לאוזה שהוא שונא אותה ושהיא
מגעילה. אוזה שמעה, ונעלבה מאוד.

ואז נוצר מצב שאוזה ובנץ שונאים זו את זה והם לא מבינים מה
באמת קרה. אבל הם נפגשו היום. ואולי הם דיברו. אולי הם הבינו
מה באמת קרה. אולי הם יירצו לנקום ולרצוח את שבי ואת פינגי
שבינתיים הצטרף לחבורת המאפיונרים. אולי הם באמת יהרגו את שבי
ואת פינגי. אבל הם לא מבינים. הם לא מבינים שאי אפשר להרוג
בובות, כי הם בובות. איזה מפגרים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/1/02 9:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלה וולפמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה