New Stage - Go To Main Page


שטויות במיץ של אובססיה. רוצה אותי ולא מכיר בכלל. מי אני.
מה אני רוצה.
חושב שיודע אך אין לו מושג. כמה מסכות אני עוטה עליי.
חושב שחפר עמוק מספיק והפשיט אותי לגמרי.
כמה שטועה.
נשארו עוד המון. אחת לכל יום, שעובר.
כל כך הרבה מסכות, שאפילו אני כבר הפסקתי לספור.
לא בטוחה אם אצליח אי פעם, להסיר את כולן.
אז אתה. דפוק. חושב שאתה אוהב אותי. ובכלל אוהב משהו אטום,
מוצפן, סמוי.
בלי שתדע, שאני בנאדם אחר. ואותי עוד לא באמת הכרת. ואולי לא
תרצה להכיר.
אז טיפש אחד, אהוב יקר שלי, זכור תמיד,
ההכחשה היא מפתח חשוב. השתמש בה. פתח איתה את עצמך, הסר את
המסכות שלך. ראשית.
תבין, שאת עצמך בכלל לא ידעת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/1/02 2:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לימור רביב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה