לימור רביב / רעד |
ואני בוכה
לא יכולה לכתוב
לא יכולה לחשוב עלייך
ועל אף אחד
רוצה אותך
שתאהב אותי
אז אמרת- אוהב
והיד רועדת, עדיין
בכל זאת
צלצול קוטע את הכאב שלי
והקול שלך מהצד השני
שתיקה גדולה
ואז ניתוק
והיד רועדת
ואש בוערת באצלי
והלב חתוך
מרוטש
כרות
והיד רועדת כל הזמן
ודמעות של זעם כמו הגשם בחוץ
וקור איום אוחז בשפתיים
הקפואות
שלי
של מוות
והיד ממשיכה לרעוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|