1
כל החכמים מתפתלים סביב עמודי השיש.
כל הסוחרים מכינים ספינותיהם לשיט.
כל הנערים לומדים אריסטו בכיתה צפופה.
כל המשוררים מחקים את קאלימאכוס.
כל החרמנים מלטשים את שורות המחץ.
כל הפילוסופים מציינים שאתונה התעייפה.
כל הנערות בשוק מבצעות את הריקוד ההודי.
כל הנגנים מכוונים את הנבל המלודי.
כל הקוראות בשעווה כבר גילו לכל אחד את גורלו.
כל האלים מנסים להשכיב את אפרודיטה.
כל התיירים מהמערב מכונים פובליוס או טיטוס.
כל הפילוסופים מסבירים שאתונה זה כבר לא.
כל הפילוסופים נפגשים בספריה, דעתם לעולם אינה מוסחת.
הם חורשים על אפלטון, תלמידיהם מעדיפים את סאפו:
נערות שאוהבות נערות שאוהבות נערות זו פנטזיה שכיחה.
אלכסנדריה כשירה ומוכנה למשמרת המתחלפת.
אלכסנדריה כל כך יפה. כשאתונה מתעייפת,
אלכסנדריה תמשיך במלאכה.
כל ההדוניסטים הצטיידו באוכל טוב, ביין ובשמן זית,
במאהבות יפות ומשכילות. אף מילה פרוזאית
לא יוצאת לאור, בתאום מושלם.
רק שירה והגות נכתבות על גבי לוחות הדונג.
בידיים מלטפות, בשפתיים מורגלות העונג -
אלכסנדריה תציל את העולם.
2. (אפילוג)
רחובות תל אביב.
"למה את, בעצם, מתכוונת?
את אומרת שהחברה מתנוונת?"
"לא תמיד. והכניסה מסביב."
עוברת ומחכה
לשמוע קול צעקה,
שמישהו כבר יצעק עלי:
"יא מתייוונת!"
תחנת רכבת.
מוצאת מקום שדומה לקבר.
יאפי עייף חולף בקסאנטיה.
קשישה על ספסל עם גביע של לבן.
מניחה עצם שדומה לאבן
לזכר ספריית אלכסנדריה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.