נוביס שחר / הוא... |
הגדול שעבר בינינו כשחזרתי הביתה, והוא חיכה לי שם, על המיטה.
הוא קרב אליי והניח את ראשו במין ליטוף כזה על ברכיי.מהיום
שהוא הגיע, הייתה ביניו כימיה מדהימה. אהבתי אותו מהכל - הוא
תמיד היה שם, הקשיב והגן בגופו ונשמתו.
הוא החל ללקק את ידי כרמז אך עצרתי אותו. אמרתי לו שאני נורא
אוהבת אותו, אך לא נראה שזה הפריע לו. הוא עצר לשניה או שתיים
והביט בי במבט תמים ומתנצל.
אין כמו הכלב שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|