שקיעה יפה, בין השקיעות היפות שראיתי.
שאריות מהפיטריה עדיין בשמיים אבל הן מתחילות להתמוגג לאט
לאט.
השמיים סגולים-כתומים והשמש כאילו נהייתה הרבה יותר אדומה,
גדולה ואיכשהו קרובה יותר לכאן.
הכל שקט, אין אף אחד בחוץ. הרחובות שוממים לגמרי. אפילו מוכרות
הצמידים והקבצנים לא יושבים יותר בחוץ. גם הילדים שמשחקים בחוץ
בשעות האלו לא נמצאים עכשיו ברחוב.
הירושימה כאילו עיר רפאים.
חמים היום יחסית, והכל רגוע. אני מסתובבת בלי נעליים ברחובות
של עיר רפאים ומחפשת.
הכל כ"כ רגוע, אפילו האויר כאילו עומד במקום. כ"כ שקט...
לפחות נעלמה ההרגשה המוזרה הזאת שהייתה בימים האחרונים, כבר
אין איום, הכל כבר כ"כ רגוע.

אני אוהבת את זה שריק פה, בלי האנשים לעיר כאילו אישיות משלה.
כאילו גוססת בסטטיות...כמו כל השאר בעצם.
החתולים שהיו בד"כ מסתובבים בין הפחים נעלמו וכל מה שאפשר
לשמוע עכשיו זה את צלילי הפעמונים על הדלתות.
אין רוח, כאילו גם היא מפחדת להיכנס לכאן...
נשארה רק אדמה בלי פרחים.
מאז הפצצה אני מסתובבת בעיר ומחפשת פרחים, אבל אין...אני חושבת
שעליהם אני הכי מרחמת.