[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קריפטון היבוסי
/
היא החליטה לעזוב

 "טוב, אני הולכת", היא אמרה בטון שבור וחלש.
"את תחזרי?" הוא שאל לאחר כמה דקות של דומיה קלה.
מסכן. הוא לא הבין שהיא זורקת אותו. היא כבר לא תחזור. היא
הלכה ולקחה איתה את התמימות שלו. מיטב שנותיו, נעלמו בין רגע.
טריקת הדלת שלה, הידהדה בראשו כבר כמה ימים. הם לא רבו, הוא לא
כעס עליה והיא לא צעקה עליו. פשוט היא חשבה עם עצמה שכדאי לה
לבד. הוא ג'נטלמן, חסיד זכויות האדם, לא החזיק אותה ולא בכה
שתישאר. הוא ניסה לשחק את עצמו אדיש, אך מרוב שניסה לשמור על
קור-רוח חיצוני,
בפנים נוצר לו חור. החור הזה, פשוט בלע את כל מה שהיה בדרך.
הוא נתקע בגרון וחנק אותו. ככה כבר כמה ימים שהוא מסתובב עם
חור בגרון, ומרגיש שהוא צריך לבכות, אל אין לו אצל מי.

 וככה עברו הימים. הטלפון לא צילצל, הסתיו הגיע והוא נזכר
בפגישתם הראשונה, בסתיו ההוא לפני שנתיים באוטובוס. בחוץ,
הרוחות נשבו, הייתה שעת ערב מוקדמת והחושך החל לרדת על העיר.
ריח של קור נעים ורשרוש של עלי שלכת על המדרכות, יצרו את
האווירה הרומנטית, שעשתה את הקליק בין שניהם. הוא הזמין אותה
לביתו, שם דיסק רומנטי ברקע והערב הסתיים לאחר שהתנשקו.
כשחיבקה אותו לפני שחזרה הביתה, שעונה תיקתק באוזנו, כאילו
אומר, "אחי, חבל על הזמן, הזמן ממשיך ללכת גם כשהרגש בשיאו.
תהנה, תבלה, אבל אל תשכח שהכל זמני..."
מאז, הוא איננו מסתובב עם שעון. הוא החליט שלא צריך למדוד
הנאה.

 ואכן השעון צדק. עברו שנתיים, וגם זה היה רק זמני. היא
החליטה לעזוב, והוא נשאר לבד קפוא בזמנו בלי שום תיקתוקים
בראש. ככה לבד שוכב במיטה וחושב מה יעשה עם הבחורה הבאה.
מערכות יחסים, הן כמו סוסים. אחרי ש"נגמר לך הסוס" אתה מחפש
חדש. יש אפשרות להמשיך לרכב על אותו סוס במסלול המרוצים הידוע,
אך מנגד, אפשר לרכב בשדות הפתוחים, איפה שהכל מותר. סוסים או
לא, הוא עדין פה. מנסה להבין היכן שגה ובמה טעה. היא שטרחה
להתקשר, אמרה ש"זה לא אתה, זו אני". תרוץ עלוב, כאילו שאת
אלוהים, ואני סוגד לך. כאילו שלא התחלקנו חצי חצי במערכת
היחסים. (הוא היה בחצי הגדול יותר).

 לא נורא, קורה. שכח ממנה, היא יודעת (או שבעצם היא לא יודעת)
מה היא הפסידה. תראה לי עוד אחד מיוחד כמוך שיעשה טוב לבחורות,
רק כמו שאתה יודע.
להתקשר בשעות לא סבירות, רק כדי להזכיר שאתה אוהב אותה.
לבוא סתם אליה הביתה עם זר פרחים.
ללכת לקנות לה ארוחה סינית כשקר בחוץ ויורד גשם.
לא לכפות עליה כלום.
להתנות אהבה בדרך שלה, כל מה שהיא רצתה, היא קיבלה.
אבל, הכי חשוב, מה שהיא לא תמצא אצל אף אחד אחר, היכולת
להקשיב, להבין ולעזור. להיות חלק בקבלת ההחלטות, להיות דמוי
לחיקוי.

 אבל שוב, כמו שאמרתי, ככה היא רוצה? אין בעיה, בסה"כ בסופו
של דבר, בחורה אחרת תהנה ממך, כמו שבחיים שלה היא לא נהנתה.
אני רק רוצה לראות את הגבר שיצליח להכנס לנעליים הגדולות
(מאוד) שהשארתי אצלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני הרואה ואינו
נראה.
הטועם ואינו
ניטעם.
הקולט ואינו
נקלט.
השופך ואינו
נישפך.

אני הצל המסתורי
מאחורי שק
האשכים

אני

אביה האיום


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/00 9:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה