|
הלוואי הייתי ציפור
הייתי בהרבה מקומות, אילו הייתי ציפור
לאפריקה, שם שורר יופי פראי
אך זה הולך ונעלם אט, אט...
לאירלנד שם הכל ירוק וגבעות ירוקות
מזג אוויר שם קריר...
סוסים דוהרים בפראות ובחופש...
זה חירות רק לרגעים אחדים,
לשוויץ להרים משולגים...
קור-מוות שורר שם
הרים אדישים במקומם
תמיד משכו אותי
אדישים למשחקים שאנו משחקים
סיגריית-חשיש הולך ונגמר
כך גם חלומות שלי הולכים ונגמרים
הגיע הזמן לחזור הביתה,למציאות מרה.
במציאות מרה שבהם אנו חיים
מפוחדים מפיגועי טרור רצחניים
אנו מכלים זעם ועלבון שספגנו בפלשתינים חסרי-אונים
במזרח התיכון לעולם לא יהיה שקט
רק נשמע זעקות של משפחות שכולות משני הצדדים
שאיבדו את יקריהן
בפיגועי טרור או ירי מחיילי הכיבוש
למה, מה עשינו שהגענו למצב הזה... |
|
|
המילה האחרונה
היא תמיד של זה
שמאשר את
הסלוגנים, מה
שמשאיר מעט מאוד
מקום להשמצות או
להראות עד כמה
אתה רב-שוגל כי
תמיד זה שמאשר
את הסלוגנים יקח
לעצמו את הקרדיט
(ובצדק יש
לומר)
יאשה לומד
מטעויות של עצמו
ושולח באימייל
את הספר השחור
של זה שמאשר את
הסלוגנים...
כמובן אחריי
שצילם אותו...
מה,הה,הה,הה...
חחחעעעעע...(צחוק
שהופך לשיעול
שהופך למוות
מיסתורי דרך
הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.