היום זה היום הראשון שלי בכיתה א
אני נורא מתרגשת, אבל פוחדת: תמיד אומרים שבית ספר זה לא כיף
ושיש כל מיני עבודות וכאלה.
עכשיו אני מול החלון אני רואה את הגן- הגן שהייתי בו שנתיים
הגן שעכשיו רק ייראה לי כמו היסטוריה הגן שתמיד שיחקתי בו
מחבואים עם נלי וגל שעכשיו לומדים בבית ספר אחר.
דרך החלון אני גם רואה את דובשנית הכלבה של השכנה היא תמיד
בבוקר למטה מחכה בכניסה של הגן שילטפו אותה, אני נורא אוהבת
אותה עכשיו אני לא יוכל להגיד לה בוקר טוב בכניסה לגן.

סיפרו לי הרבה דברים על כיתה א, למשל סיפרו לי שאני יילמד
לכתוב דברים ואז אני יצטרך לכתוב ספרים וסיפורים, סיפרו לי גם
שאני יפגוש חברים חדשים לשחק איתם בהפסקות אבל מהצד השני
בשיעורים אני יצטרך להקשיב למורה ולעשות תרגילים לבד ורק 10
דקות הפסקה.
אני פוחדת לעלות לכיתה א' אבל אימא אמרה שזה שלב בחיים שצריך
לעבור- ושנהנים בו.

כשהאח הגדול שלי עלה לכיתה א הוא סיפר שהוא פגש חברים חדשים
ובנות חדשות, ואם הוא לא היה בכיתה א הוא לא היה יודע לרשום
ולא היה יודע לקרוא- ואז הוא לא היה יכול להיות עכשיו
פסיכולוג.
אז במאמצים גדולים והכרחיים אני יורדת עכשיו מהחלון ופונה
לאימא לקחת את התיק ויוצאת לכיתה א'
בהצלחה