אירוני.
התחלתי לקרוא על המגדל, קלף הטארו והודיעו לי שהיא מתה.
המגדל מייצג את התמוטטות כל מה שקיים, וזאת הייתה הרגשתי, וכך
אני מרגיש.
"איך זה קרה?" שאלתי בתמימות ילדותית, הכל היה בסדר עד לפני
כמה רגעים.
נכון הייתה ירידה במצבה והיא באמת הייתה חולה, אבל הייתה
אפשרות לתקן את המצב, לשפר את הרגשתה ומצבה.
"לא" אמרו לי, היא הייתה גוססת בזמן שהיית שאנן ולא השגחת
עליה כמו שצריך.
"הייתי אמור? חשבתי שאתם תעשו זאת." בתמורה לדברי הגיבו
ותקפוני "לא טיפחת, לא רחצת, לא האכלת, לא השקת אותה ומצבה
התחיל להתדרדר מרגע לרגע."
אני יודע שמצבה לא היה בקו הבריאות כמו ממקודם אך כמו כל דבר,
יש עליות ויש ירידות.
"אנחנו מצטערים, הכל היה בידים שלך, אנחנו לא יכולים לטפל בה
לבד, אנחנו זקוקים לך פה איתנו, כשאתה לא פה אין לנו עזרה,
ואיך היא תשרוד? לבדה רק איתנו?
היא לעולם לא תצליח, 2 צדדים למקל, ועליך להחזיק לפחות באחד
מהם.
"ניסיתי לשפר, לעזור שצריך, שאלתי וביקשתי אך שהייתי צריך 2
שניות לנשום בין האכלה להשקיה כבר התחלתם לצעוק וכמוכם גם היא,
אז לא הייתי רצוי וכך גם עזרתי.
עזבתי ואחר כך התפלאו שלא באתי לעזור.
הזאב בלי הלהקה מות ימות לבדו.
וכך גם אני, זאב ללא מערכת יחסים חייה עם הורי, לא אזכה בחסד
חיי. |