|
יאשק שלנו ממשיך בחיו
אחרי שנתן לשארלוט בראש
יאשק שלנו הולך לרחוב שנקין
יאשק הופתע לראות את הפריצות באיזור זה
עם אנשים מתרוממים להפליא
פתאום צץ פאנקר ואמר ליאשק שלנו רוצה לבוא אליי הביתה
ואז יאשק המופתע שלנו אומר חס ושלום אני לא מתרומם חוץ מזה
אישתי נפטרה
פאנקר אומר מה איזה באסה של החיים
אז יאשק אומר עגבת חצבת לא זוכר אבל זה בן זונה באסה
ואז פאנקר אומר אתה אומר שאני בן זונה
יאשק הבהול אומר חס וחלילה אמרתי שמה שקרה לי זה באסה בן
זונה
אז פאנקר אומר מזל חשבתי שאתה מכיר את אמא שלי
חחחחחחחחחח
אני קורע את עצמי לפעמים
פאנקר אומר כן כן מה לעשות המצב קשה אבא נרקומן אמא זונה אני
מתרומם
יאשק דוחף את ידיו לכיסו מוציא כמה עלים ונותן לו
פאנקר שלנו עכשיו מה זה שמח הוא הולך להיות בסוטול
יאשק נפרד מפאנקר לשלום
יאשק המשיך לדיזינגוף ושוב איזה מתרומם בא ואומר לו תגיד חמוד
רוצה לדפוק כמה אקסטות
יאשק אומר וואלה אקסטות בסבבה תביא לראש
המשך בפרק הבא
יאשק התותח שלנו צריך לנח |
|
יצירת אומנות
היא קולם של
המתים -
והזיכרון המשותף
של התרבות.
אף אמירה אינה
נכונה - כמו זו
שעמדה במבחן
הזמן. ויכלה.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.