צריך לקפוץ למים אבל לך אין את האומץ
כי לא רואים יבשה ואין שום אי באופק
ואת יודעת שאין ברירה והמים סוחפים אותך פנימה
ובטיפת היגיון אחרונה את מנסה להאחז בסלע
והדמעות זולגות ומציפות אותך מבפנים
וזה עוד רגע מציאות קטן לפני שתשקעי למעמקים.
והכול חשוך ,הנשימה מתחילה להיות כבדה
וזה עכשיו או לעולם לא אבל בידייך הברירה.
אז מה את מחליטה?
לא תיכנעי אל הימים, לא תשקעי באושר ולא תמצאי איים חדשים
להישאר על הסלע , זה מה שאת רוצה, הכי בטוח פה לא נשקפת סכנה.
וגם אם יבוא אויב את תלחמי בו ללא רחמים , להגן על הסלע שלך
זה שהורס לך את החיים. |
