לא הרבה אנשים יודעים את זה , אבל גם לשמש יש צד אפל.
שנים ניסו להכחיש את זה כדי שתישאר לאנשים האשליה שנשאר עוד
משהו מושלם בעולם הזה.
רק מס' אנשים גילו על הצד האפל של השמש והחליטו שכבר לא נשאר
להם דבר לחפש על פני האדמה ולכן החליטו לרדת למטה, איפה ששום
דבר כבר לא יכול לאכזב אותם.
דורות על גבי דורות חיים האנשים האלה במעמקי האדמה, גוון עורם
נהיה אפור וצבע עינם נהיה כחול - זכוכית כי כבר לא היה יכול
להיפגע מאור השמש. האנשים האלו מעולם לא ראו אור.
לילדים הקטנים והאפורים סיפרו את אותו הסיפור הישן שבו כולם
האמינו, על כי רימו אותם, את כל האנשים ורק הם היחידים יודעים
את כל האמת שבעולם.
רוב האנשים האלה, אנשים בלי שמש תמיד פחדו לעלות אל פני האדמה
כי ידעו שהאור בחוץ מסוכן, יכול להיות שהם צדקו.
את רוב זמנם העבירו האנשים הללו בקריאה, ובדיונים על הצד האפל
של השמש...זה לא קידם אותם רחוק כי הם המשיכו לחיות באותו
האורך שנים רבות, ובכל דור הם לא הצליחו לעלות על רעיון איך
אפשר להאיר את הצד האפל של השמש, או לחילופין איך לשכנע את שאר
האנשים בדבר האמת לגביו.

באחת הפגישות האחרונות שהשתתפתי בהן מישהו הציע  להציב מראות
על הצד האפל מול הצד המואר וכך להאיר את הצד החשוך.
זה נשמע כמעט והגיוני... חוץ מהפרטים הטכניים הקטנים, והעובדה
שאיש מהם לעולם לא יצא החוצה.
זאת הייתה תקופה קשה, הרבה צעירים החליטו לעזוב וללכת למעלה.

את הגיוס מתנדבים הם התחילו בדיוק ביום שגם אני עזבתי, החלטתי
שלי זה כבר לא מתאים . גם אם יש לשמש צד אפל וגם אם אין ,
בחיים שלי לא ראיתי את השמש אז זה לא כ"כ הפריע לי מהתחלה.

אף אחד לא שמר איתי על קשר מאלה שנשארו למטה אז לא ממש עקבתי
אחרי התוכניות שלהם.
רק כמה חודשים אחרי זה שמעתי שהם שלחו מישהו אבל הוא נהיה חולה
בדרך לשם ( כנראה בגלל השמש) אז הוא לא הצליח להרכיב את
המראות.
אני מנחש שעד היום הם יושבים באחת המחילות שלהם ומתכננים איך
להאיר את השמש, או לחילופין איך לגרום לכולם להאמין בצד האפל
שלה.

לפעמים אני חושב לחזור , זה לא שרע פה. קצת חם.
אני קצת מתגעגע, אבל זה בסדר.
גם פה לרוב האנשים אין שמש.