סצנה-1
(יש מוזיקת רוק ברקע) (BLINK-STAY TOGETHER FOR THE KIDS)
רואים פוסטר שתלוי על הקיר,המצלמה מתחילה לזוז בחדר, עוברת על
פני תמונה הפוכה שמונחת על השולחן(שלא יראו את מה שמצולם)
וממשיכה ואז עוצרת על דף מקושט שעל השולחן בחדר וכתוב שם:
"ליואב, מחר מתחילים כיתה יא... טוב, חבל שסמדר לא אתנו, בכל
מקרה, בהצלחה, ניפגש הערב במסיבה, מתוק שלי, אוהבת, נעמה"
וממשיכה ועוברת על פני קופסת גפרורים שעל השולחן וממשיכה ואז
המצלמה עולה ורואים לוח מודעות וכתוב על פתק: "לזכור, קבעתי
להיפגש עם גיל בקשר לסמדר" , ואז המצלמה מתרחקת מהפתק והמוזיקה
מתחילה להיות רועשת ורואים את יואב יושב על כיסא, מביט בתמונה
שכבר ביד שלו ומזיז את הראש מהמוזיקה שברקע).

אמא של יואב צועקת (מחוץ לפריים):
"יואב!(יואב מכבה את המערכת והמוזיקה נפסקת) יואב! חברה שלך פה
בדלת"
יואב:
"טוב אמא, אני בא"
(עוברים לשוט אחר, רואים את נעמה בדלת יואב בא ומחבק אותה)
יואב:
"נעמה... מה שלומך? את לא מבריזה לי למסיבה היום"
נעמה עונה בטון עצוב:
"לא.. אני לא מבריזה, זה בסדר"
(עוברים שוט לצילום מחוץ לבית והם יוצאים ומתיישבים על הדשא
בחצר)
יואב:
"מה קרה? הכל בסדר?"
נעמה:
"חלמתי על סמדר עוד פעם"
יואב:
"עוד פעם הא?, מה חלמת?"
נעמה:
"חלמתי שאני באה לבקר אותה בבית החולים, ישר אחריי התאונה שלה,
והיא מתחילה לצרוח עליי"
יואב:
"מאז שהיא מתה... את לא מפסיקה לחלום, אולי תלכי לפסיכולוג,
לדבר על זה"
(עוברים לשוט שמאחורי הגב של יואב ומתמקד על נעמה)
נעמה:
"זה לא יעזור, אני מדברת אתך וזה לא עוזר, וחוץ מזה, כשאני
אספר לו על זה שאני חושבת שרצחו אותה, הוא יגיד לי בטח שהרבה
אומרים לו את זה, ושאם המשטרה אמרה שהיא שרפה את עצמה אז כנראה
שזה נכון, זה מה שאמא אמרה לי, זה מה שכולם אומרים"

(נעמה שמה את היד שלה על הפנים,  ועוברים שוט שרואים את
שניהם)
(נעמה מתחילה לבכות ויואב מחבק אותה)
נעמה אומרת:
"עזוב, אני אלך הביתה, אני צריכה לנוח, להירגע קצת"
יואב:
"טוב, אז אני מקווה שאני אראה אותך היום"
נעמה:
"אל תדאג... אני אהיה בסדר, תודה שהקשבת לי, זה עזר לי"
יואב:
"ביי"
(יואב מסתכל על נעמה הולכת)

יואב:
"יו! הפגישה עם גיל!"
(יואב רץ ויוצא מהפריים)

סצנה-2
(עוברים שוט, רואים את גיל יושב על ספסל מסתכל בשעון ויואב רץ
לספסל)
גיל:
"נזכרת לבוא..."
יואב:
"כן.. מצטער, נעמה הייתה אצלי, היא עדיין חולמת על סמדר"
(עוברים שוט ויואב מתיישב על הספסל)
גיל:
"זה לא נורא, השאלה היא אם היא עדיין בקטע שסמדר נרצחה"
יואב:
"כן.. חשבתי שהיא שכחה, אבל כנראה שלא, היא לא עוזבת את זה"
גיל:
"טוב, תנסה לשכנע אותה, אם היא תתחיל לחקור, אי אפשר לדעת לאן
היא תגיע"
יואב:
"האמת, גיל, .. אני לא יודע... אני עדיין פוחד, אולי נסגיר את
עצמנו בכל זאת"
(גיל מתעצבן ויש עליו קלואז-אפ)
גיל:
"תקשיב! רצחנו אותה, אם אתה רוצה להרוס לך את החיים זה בסדר,
אני לא הולך לאיזה מוסד לעבריינים!"
( עוברים שוט כדי שיראו את שניהם ויואב משפשף את המצח)
גיל:
"יואב, תראה, אני לא רוצה לפגוע בך, אנחנו חברים ואנחנו שנינו
בעסק, גם אתה היית שם, גם אתה חלק מהרצח הזה, תגיד לי שאתה לא
מספר"
יואב:
"טוב, בסדר"
גיל:
"לא, תגיד, אני לא אספר, אני רוצה לשמוע!"
יואב צועק:
"טוב, בסדר, אני לא אספר"
גיל:
"יופי, עכשיו, הבאת את התמונה?"
(יואב מוציא תמונה ונותן אותה לגיל, הם נעמדים ויש מדיום-שוט)
גיל:
"חוץ מזה אין יותר ראיות נכון?"
יואב:
"לא"
(גיל מביט בתמונה ואז מוציא גפרור ושורף את התמונה){לשים על
התמונה משהו דליק כדי שתבער}
( גיל זורק הצידה את התמונה שנשרפת)
(מתחלף שוט ללונג-שוט ובר הולכת ועומדת מול יואב וגיל)
בר:
"היי, מה אתם עושים פה"
גיל:
"כלום, מדברים"
בר:
"רכילויות... אני רוצה לשמוע"

יואב:
"אנחנו לא מרכלים"

בר:
"כן בטח, אז כל מה אתם מדברים?"
גיל אומר בעצבנות:
"על סמדר טוב?"
יואב:
"כן.. אהה... נעמה חלמה עליה עוד פעם"
בר:
"ובשביל זה באתם לדבר?"
גיל:
"מה לעשות.. לא כל אחד נשאר בבית ליד הטלפון"
בר:
"טוב.. נגיד ש...., שמעתם שאומרים שרצחו אותה"
(מתחלף שוט, יואב מסתכל על גיל)
גיל:
"נו, באמת, את יודעת שהיא הייתה בדיכאון כל הזמן"
בר:
"ומה אתך יואב? חברה שלך התחילה את התיאוריה"
יואב:
"לא יודע, נראה לי גם שרצחו אותה"
(גיל מביט על יואב בכעס)
בר:
"נו, משוגע כמו חברה שלו, טוב, תקשיבו בנים, אני הולכת להתארגן
להיום בערב"
גיל:
"מה? יש עוד מלא זמן!"
בר:
"כן.. בנות זה עם מוזר... אתה יכול לשאול את יואב, הוא יודע"
(מתחלף שוט, בר הולכת, גיל ויואב מחכים שהיא תתרחק)
גיל:
"מה זה היה אמור להיות?"
יואב:
"לא סיפרתי כלום"
גיל:
"תיזהר, אל תשחק באש"
יואב:
"בסדר, אל תדאג, אני הולך הביתה, ניפגש בערב"
גיל:
"אל תבוא בערב, אני הולך לעשות להם משהו, אני אהרוג את נעמה"
יואב:
"אוי, נו, לא עוד משהו"
גיל:
"אתה תהיה בשקט, חשבתי בכלל שאתה הולך עכשיו הביתה"
(יואב מסתכל על גיל בכעס והולך הביתה)




סצינה-3
(עוברים לשוט אחר, רואים את יואב הולך על המדרכה ואז נעמה רצה
אליו וכשהיא מולו, הוא עוצר)
נעמה:
" אמא שלך אמרה לי שאתה פה, קיבלתי את הדואר, הייתה שם תמונה
בשבילי"
(יואב מדבר בשקט, עצוב)
יואב:
"כן... אני לא גאה בזה"
נעמה:
"אני לא מאמינה שעשיתם את זה... כל הזמן הזה, זה היית אתה"
יואב:
"תראי, לפחות הסגרתי אותנו"
נעמה:
"רגע, אתה אומר אתה, מה עם גיל?"
יואב:
"הוא לא יודע כלום מזה, הוא לא מוכן שנסגיר את עצמנו"
נעמה:
"טוב, לפחות הודעת, אבל אני לא יודע אם אני אוכל להיות עם
מישהו שרצח את חברה שלי"
יואב:
"תראי למה אנחנו נפרדים, ואנחנו רק עולים לכיתה יא"
נעמה:
"למה אתה אומר את זה לי? אתה הבאת את זה, חבר שלי רוצח, אתה
יודע כמה בכיתי מאז שהגעתי הביתה, מאז שראיתי את התמונה?"
יואב:
"כן... אין לי מה להגיד"
נעמה:
"אני לא יודעת מה אני עושה פה, אני הולכת... לפחות יש לי את
המסיבה היום, אני אנקה את הראש"
(מתחלף שוט, נעמה הולכת אחורה מתרחקת מיואב)
יואב:
"אז זהו? אנחנו לא חברים?"
נעמה:
"לא... לא אחריי מה שקרה"
(נעמה עוצרת מההליכה האחורית שלה ומסתכלת על יואב בחשדנות)
נעמה:
"למה? יש לך עוד מה להגיד לי?"
(יואב שותק לרגע ואומר)
יואב:
"לא... אין לי מה להגיד"

כתוביות עם מוזיקת רוק ברקע.

סוף.