לפעמים אני חושב, מה הספקתי לעשות?
 לא יודע אם שווה, את כל זה כבר לנסות,
 ונראה לי שהכל, קצת אידיוטי בשבילי,
 ואני מודה שזה כבר לא נראה שזה אני.

 משתגע עם עצמי, לבד וזה מרגיש,
 קצת כואב,אני חושב שזה רחוק מלהפסיק.
 מנסה לראות הכל, ולחיות עם העולם,
 לא שווה, מקווה שאיתי יחיו כולם.

 ופתאום עובר עוד יום, ואני כאן לבדי,
 לא הולך לשומקום, סתם סגריות לידי.
 מעשן ומבזבז, את החיים והמציאות,
 כי זה שלב שיעבור, ואחר כך שוב נמות.

 מבולבל בתוך תוכי, לבד וזה מצחיק,
 קצת דפוק, כבר מחוק, את עצמי אני מדחיק,
 מנסה שיעבור, ולשרוד פה בעולם,
 אם שווה, נקווה שגם ישרדו כולם.

 לפעמים שומדבר סתם נראה כמו מטרה,
 שומקום, שום עניין והטוב הופך לרע,
 לפעמים לא שווה לנסות להתערבב,
 שומדבר כבר לא מכאיב, אך בכל זאת לי כואב.

 משתגע עם עצמי, לבד וזה מרגיש,
 קצת דפוק, כבר מחוק, את עצמי אני מדחיק,
 ונראה לי שהכל, קצת אידיוטי בשבילי,
 ואני מודה שזה כבר לא נראה שזה אני.