משקיף על העיר העתיקה
אבני חומה מפרידות ביני
למקום שבו ביקרתי
והיה לזר. אבנים.
תייר בתוך עירי.
האבנים קשות מאורות באור רך.
יש שקיעה תמידית.
כמו הכפר המתדרדר מטה בצד החומה.
מביט מרוחק.

הכביש סואן תחת הגשר שאני עומד עליו.
מתבונן מעלה רואה עיר של מטה.
הפלוס שבירח, מול כוכב שזורח מאחורי.
משהו אולי יכבה.
אש קטנה בקור הרוח
אש שתמיד שורדת,
אין מים בי-ם.
ירו של
ירו שלנו.
אך לא רק,
אין רק בעיר. משיקה למדבר בבית הקברות.
ארנקי לא יבקר עוד בשוק שבלב החומה.
אין ריק בלב.

העיר מתפלגת לצלעות מול עיניי
בכל דם היא מראה מלבב.
שמש מאירה עולם עיוור, זר לעצמו.
אורות מוחזרים לירח מהצדדים השונים,
עליהם לא אדע לספר.
מתחת כפות רגלי אין עוד גשר
והעיר עוד מכה בקור.
את משוואותיה לא אפתור.
משקיף מרוחק. משקיף מרחוק.