הרוח ניגנה מנגינה שקטה,
הענן האזין בקרירות.
השמש כוסתה לה בעלטה,
בעולם בין דמיון למציאות.

הירח לחש דברי אהבים
באוזנה של קשת ענווה.
העצים בריקוד אותם מלווים,
בעולם בין חיוך לדמעה.

טיפות של גשם מלטפות בחום
את הפרח הקטן והתם.
תחושה מצערת אומרת שלום,
בעולם בין חסר למושלם.

שלכת כיסתה בשלוה מחבקת
את הפרפר העייף.
שרה לו נעימה מפנקת,
בעולם בין שגרה לבין כיף.

ואז השמים שהרגישו לבד,
הצטרפו אל הים בשמחה.
הקסם הופיע והפחד נדד,
בעולם שביני לבינך.