הם כבר ישבו וחיכו לנו בפנים
גליתוש והבחור שהיא מתחתנת איתו
(גליתוש היא ידידה של אבא של שחר עוד מצבא, ובכל פעם שיש לה
חבר חדש אנחנו צריכים לצאת איתם ברביעיה, ובכל פעם שהיא נפרדת
מחבר אז אנחנו צריכים לצאת איתה בשלישיה כדי שהיא לא תרגיש
לבד)
ראינו אותם מיד כשנכנסנו כי המסעדה לא היתה מלאה, אבל גליתוש
בכל זאת נפנפה לנו וקראה לאבא של שחר בשמחה.
אני באתי אחריו וקיוויתי שהאוכל יהיה טעים וחוץ מזה שהערב הזה
ייגמר מהר.
התישבנו מולם  - אבא של שחר מול גליתוש, ואני מול הבחור החדש.
גליתוש פטפטה במרץ ובקול שנעשה קצת צווחני. זה לא הפתיע אותי,
כי אני רגילה לפגישות האלה עם הבחורים החדשים שלה.
הסתכלתי על השעון שלי, הסתכלתי על הציפורן של הזרת שנשברה לי
כשסגרתי את הדלת של האוטו
הסתכלתי בקנקן הקטן עם הוורד הקצת נבול
ואז הסתכלתי בפרצוף של הבחור החדש
הוא היה יפה
הפעם היא הצליחה
בחור יפה
באמת: עיניים כחולות-ירוקות, שפתיים  לא עבות ולא דקות מדי,
ושיער שחור חלק חלק כמו של סיני
השיער הזה כיסה קרחת מתחילה,  מיד ראיתי את זה, אבל בכל זאת זה
לא הוריד מהיופי שלו
ומההצלחה החד פעמית של גליתוש
הוא לבש חולצה  ירוקה שהיתה רקע מצוין לעיניים שלו וגם לעור
הטיפה שזוף שלו
אני אמרתי לגליתוש  שיפה לה עם הגוונים שעשתה בשיער, והבחור
החדש  הרים את היד שלו מהמשענת של הכיסא של גליתוש וחיבק אליו
את גליתוש.
וגם חייך , ויכולתי לראות  בחיוך הזה שיניים לבנות וישרות
כזה עוד לא היה לי
הסתכלתי על אבא של שחר. הוא גירד בראש, ובאותה תנועה גם שפשף
את העין
(הוא חזר לא מזמן מהעבודה, ובלילה לא ישן כי שחר לא הרגיש
טוב)
החזרתי את המבט אל הבחור החדש
(יותר קל להסתכל קדימה מאשר הצידה)
המלצרית באה ורשמה את ההזמנות שלנו.
אבא של שחר הזמין בשביל שנינו את מה שאנחנו תמיד מזמינים
וגם בשביל גליתוש
רק הבחור החדש הזמין בשביל עצמו, כי זאת פעם ראשונה שהוא בא
איתנו לפה.
תרצו לשתות? היא שאלה
אבא של שחר אמר שלא, כי אני הייתי אז בטרימסטר הראשון של
ההריון, הוא צריך לנהוג,
והוא לא רצה להזמין בשביל גליתוש והבחור החדש כי תמיד בסוף
אנחנו צריכים להתחלק גם במחיר של זה
גליתוש הסתכלה על הבחור החדש ולא אמרה כלום
הוא עוד הסתכל בתפריט, אבל עשה למלצרית תנועה שהיא יכולה ללכת
גליתוש החזירה את המבט לאבא של שחר ואת עצמה החזירה בדיוק
למקום שבו היא הפסיקה קודם לדבר
תוך כדי דיבור היא נגעה ביד של אבא של שחר
והוא לא לקח את היד שלו בחזרה.
הבחור החדש הסתכל עלי במבט כל כך סתמי שאין מילה שמגדירה אותו
הוא ליטף את השער של גליתוש
היא הפנתה אליו את הפרצוף וחייכה עם כל השיניים שלה
והחזירה את מבטה לאבא של שחר כי היא היתה באמצע המילה
(תמיד תופסים אותה באמצע המילה)
המנות הראשונות הגיעו.
בלעתי את הרוק כבר כשראיתי את המלצרית מתקרבת עם הצלחות
כל אחד קיבל את הצלחת שלו ואני לקחתי את המזלג וחתכתי איתו
חתיכה מהפטה כבד אווז
מה לקחת? הבחור החדש התעניין
פטה כבד אווז, אמרתי לו
את לא רצינית, הוא אמר
את אוכלת כבד אווז? איך את יכולה?
בהיתי בו והרגשתי את המסקרה נדבקת לי לעפעף
(ככה זה כשקונים מסקרה במבצע)
מה את מסתכלת עלי ככה, הוא שאל  בטון כזה של שיחה רגילה
עצרתי את המזלג בדרך אל הפה
למה, מה לא בסדר בכבד אווז?
את לא יודעת איך מגדלים כבד אווז, הוא אמר ונאנח ומרח לו חמאה
על לחמניה קטנה
איך?
שאלתי, והכנסתי את הנתח הקטן לפה
אבל לא ממש הרגשתי את הטעם המוכר
את לא יודעת באיזה תת תנאים מגדלים בארץ אווזים, הוא אמר
והכניס לפה את כל הלחמניה
(אמנם לחמניה קטנה, אבל לא כזאת קטנה)
מפטמים אותם, את יודעת מה זה?
מאכילים אותם בתירס ובעוד כל מיני זבל כאלה
באים להם באמצע הלילה, פותחים להם את המקור בכוח ודוחפים להם
בכוח אוכל
אני מעכתי את הפטה כבד אווז במזלג
( אמא שלי הייתה אומרת שאני משחקת עם האוכל אם היא היתה רואה
אותי)
ולא רק זה, הוא מרח לעצמו עוד לחמניה
ועדיין לא התחיל לאכול מהמנה שבצלחת שלו
מרוב שמאביסים אותם הם לא מסוגלים לעכל את הכל
הוא אמר ושוב דחף לחמניה שלמה לפה
ואז חלק גדול מזה הם מפרישים,
הוא אמר בפה מלא עיסת לחם רטובה
אבל החקלאים המנייקים קמצנים
הוא אמר והרים את קולו בסיומת: נים!
והם אוספים את כל ההפרשות שלהם, תסלחי לי על הביטוי
(דווקא על הביטוי הזה הוא מבקש סליחה?)
ומאכילים אותם בזה מחדש.
בחיי
הוא אמר ושוב הדגיש את הסיומת: יי!
סליחה, אפשר לקבל כאן קנקן מים?
הוא שאל את המלצרית שעברה ליד
מה קרה, מותק?
אבא של שחר הסתכל אליי ואחר כך אל הצלחת שלי
אין לך תאבון?
מסכנה, הוא אמר והסתכל בפנים של גליתוש והנהן
(ואנחנו הרי החלטנו שנשמור את זה עוד בסוד)
אז מה את אומרת? אישרו לך את זה?
הוא שאל את גליתוש, ותוך כדי כך העמיס אל צלחתו את הפטה כבד
אווז המעוך שלי.