|
בירושליים
בסמטאות הישנות
הוגפו תריסים על חלונות
אברכים חיוורים
פסקו מהדק פרצופים מיוסרים
אל סורגים קלועי ברזל
פונים גבם שחוח
אלפיים שנות ועוד נצח
צרובים שתי על ערב קמטי מצח
נעים בדבקות
לקול ניגון הדי
פרסות מתרחקות
אבני מרצפת שחוקות
נותרו רובצות
על משמרתן
מחכות |
|
|
לקח לי חצי שעה
לחשוב על סלוגן
מתחכם וככה
בהינף הקליק אתם
ישר רוצים עוד
אחד?
חוצפה.
לימור לבנת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.