אור ראשון של בוקר. ראשון כבר מזמן התעורר , והזריחה מצאה אותו זוחל בביצות שורצות הראשונים , בין הים לחולות. אנשים שלא היו כותבים מביני דבר מבמה חדשה , יכלו לטעות ולחשוב שהוא רמבו. אחרי הכל , ראשון המסוקס והשרירי , היה חנוט בגופיה צמוד בצבע חאקי ובמכנסי ב' צבאיות , סכין בין שיניו החשוקות , ועל גבו נישא תת-מקלע 70 מ"מ עצבני. השמש עברה כבר את מרכז הרקיע , והערב נטה לרדת , כשראשון הגיע סוף סוף למטרתו. נוא חתך בסכין הקומנדו פירצה דקה בגדר התיל , והזדחל אל מבעד לפתח הארעי. מבט קר בעיניו , הוא שם פעמיו אל עבר המבנה הנטוש , שניצב באמצע הפרדס , מאזין בדריכות לזעקות החנוקות , לקול הכנפיים המשתקשקות , והנוצות הנושרות. הוא הרים את ראשו , זהיר זהיר , ומחזה איום נגלה לעיני- שם הוא היה - אבא קריר - בועל אווז , ושלא בהסכמה. אבא , מבט פרוע של סיפוק בעיניו , היה עסוק במעשיהו הנלוזים ולא שם לב בכלל לראשון שהתגנב מאחוריו , אוחז בידיו שק אשכים של ג'מוס ארצישראלי מצוי ואפטרשייב בריח וניל. ההמשך - בקרוב. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|