|
כשהשעון מורה חצות
אני מחפש את סינדרלה
זה מן הרגל מותנה כזה
או סתם כמיהה לרגל שתכנס לי אל תוך הנעל
באשמורת תיכונה של לילה
אני חובק אותך אלי
אני זוכר את נעל הזכוכית המשוייפת
ואת ריח הנשף מהול בבושם חריף הנודף מעורך
עם אור ראשון של בוקר
אני רק מתגעגע
הכר לידי ריקה או אולי רק אין ראש שם
אני חש אותך קרוב אך יש רק בושם
כשתבוא הכרכרה בבוקר סינדרלה
אנקה את הטל מעל הידית
אתן לך נשיקה קלה במצחך
ואומר לרכב את הדרך לביתך |
|
|
" תמיד הייתי
מקובל .
לא הייתה הפסקה
אחת אפילו שלא
היו מרביצים לי
! "
מארק, בלינק 182 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.