צאר צאר / נעלמה |
עת את עץ הדומים פקדנו
ועלי זעתר בידנו מוללנו
בתורך אחר נרקיס
נסיך לביצתך
ונדמה כמו חדש
כמו שנה
רק לילה חלף
מאז את שאון הגלים שמענו
משתלבים באלה של ספרטקוס
בגילוינו את עצמנו ובשרנו
וכלום והרבה קרה ולא קרה
ונדמה כי שנות דור חלפו
עם הסערה
היום בטלפון
צליל קולך השתנה
הביא עימו רוח קרה
ממחוזות אחרים
מארץ זרה
סיפרת, אמרת, הבהרת
ועדיין סתומה את בשבילי
נותרת נעלמה
צאר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|