|
עת קולך המרגיע דחה בתוגה
מסע צמוד בנתיבים אסורים
נראתה דמותך משתקפת נוגה
מתאווה לתור נתיבים מוזרים
והרי נתיבי אהבה מותרים
עת צפונים הם בתוך נשמה
ונתיבי נשמה משולים להרים
כי דרכם נפתלת ושיאם נחמה
ונותרתי לתאר גופך הלבן
כשלג בשיאם של הרים
ויופיו כבדולח ונזרו בענן
מחמם גופי בלילות קרים
ודרכם של הרים את יודעת
לשכון בדד בלילות צוננים
עד דמותי לעינייך נפתחת
כשמש קורנת על רובד שלגים |
|
|
אם השנאה היתה
פרח, והיתה
מגיעה סופת
הוריקן, או
טורנדו, או
טייפון, היה
הפרח נשאר
במקומו ואף חלק
ממנו לא היה זז
בכניעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.