נמאס לי מזה שאני לא מבינה נכון דברים. אולי יש לי נטייה
מופרעת לעוות רמזים. אולי אלה בכלל לא רמזים. חשבתי שירדת
למעני מדרגה. אולי טעיתי. למעשה אני בטוחה שטעיתי. בשבילך האמת
הייתי מפילה את עצמי מגרם מדרגות עצום. הייתי נופלת למענך.
מאבדת שליטה. הייתי מוכנה להחליק על פני כל המדרגות האלה,
ולהרגיש איך כל מדרגה משאירה לי סימנים על כל הגוף. וכשהנפילה
היתה נגמרת,וכבר הייתי כולי חבולה ותשושה עוד הייתי מחכה שתרד
למעני מדרגה אחת. רק אחת. במקום לרדת למעני את המדרגה הבודדה
והמיוחלת אתה רק מדרג אותי.
חשבתי שירדת למעני את המדרגה הזאת. בסוף הסתבר שירדת בשבילה
מיליון מדרגות. המדרגה האחת שרציתי, הפכה למיליון בשבילה.
אני מעדיפה עכשיו למחוק מדרגות מהחיים שלי. ואם היית קצת יותר
ברור הייתי מבינה שהמדרג שחשבתי שירדת למעני היתה רק מעידה
שלך. החלקת ונפלת בטעות. אולי המדרגה לא היתה מספיק יציבה.
אני עדיין למטה. מחכה שתרד אלי. אתה לא חייב לרדת עד אלי. רק
קצת יותר קרוב,בבקשה. כי כשאני למטה, ואין לאן ליפול וצריך
להתחיל לעלות, עדיף שמישהו אחר יתן לי את הדחיפה לתחילת
העלייה.
בכלל,מהיום אני משתמשת רק במדרגות נעות.