|
יש לי
מחזורי דמיונות של
אוטופיה
אני רוצה
להגיע אליה
אז אני מחנה לרגע בצד
את מכונית המחשבות שלי
ואת כל יושביה
השופטים,אנשי הצדק
וזונחת לרגע
גם חפץ אהוב משומש
ומגששת לי דרך שבסופה אני
אוטופיה. |
|
|
נימוסים הם כמו
גלגלי מכונית,
מנופחים וחסרי
תוכן. אבל
עדיין, הרבה
פחות נעים לנסוע
עם פנצ'ר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.