[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ביום שפגשתי אותך נתת לי בצל. זה נראה לי קצת משונה אבל לא
אמרתי כלום.

ביום שאחרי ציווית עלי לקלף אותו.
אני, שאף פעם לא קילפתי בצל לפני, חשבתי שזאת תהיה דרך חדשה,
מין התחלה.
בזמן שקילפתי את הבצל אני חושבת שנחתכתי איזה מאה פעמים, ואיך
לעזעזל הייתי אמורה להחליט איך לקלף ובאיזה סכין?!
זה עשה אותי קצת עצבנית אבל את התגובות שלי לבקשות שלך שמרתי
לעצמי.
כשלא יכולתי להתאפק יותר שאלתי אותך בשביל מה אני מקלפת בצל
ואמרת לי שלכל קילוף יש מטרה.
אני לא הבנתי אבל לא רציתי לחשוף את טיפשותי אז בתמימותי
המשכתי בקילוף המרגיז.
בסוף הקילוף הידיים שלי היו מלאות חתכים ודם, אך על הפנים שלי
התרוצץ מין חיוך מרוצה קטן.
הסתכלתי על הבצל הערום ובחנתי אותו מכל הצדדים, אבל את המטרה
עוד לא הצלחתי להבין.
אז באתי אליך , קצת רגוזה ושאלתי אותך מה היתה המטרה.
ואתה רק חיכת  אלי ואמרת בשלווה שזה סוד, ושאת המטרה של הקילוף
אבין רק אחרי שאחתוך.

אני שעוד לא חתכתי בצל מעולם נשענתי על המשפט- תמיד יש פעם
ראשונה.
אז לקחתי סכין והתחלתי לחתוך, חתכתי מבחוץ, וחדרתי עמוק, וכל
פעם שהסכין נגעה בבצל דמעות נוראיות עלו בעיניי.
זה עיצבן אותי אני שונאת לבכות אבל המשכתי כי אתה אמרת לי
ורציתי לדעת מהו הסוד.

בסוף החיתוך הסתכלתי על הבצל , נשארו ממנו רק חתיכות, ולא
ראיתי שום סוד ולא הבנתי מהי המטרה, רק חתכים היו בידיי ודמעות
ירדו מעיניי.
אז באתי אליך כבר קצת עצבנית עם חתיכות הבצל שמורות בידי ואתה
רק ביקשת בלחישה שבקושי יוכלתי לשמוע לטגן את חתיכות הבצל,
לטגן אותן עד שיהיו מטוגנות לגמרי, ובתחתית הכלי אז אראה את
הסוד ואבין את המטרה ואת כל הרעיון.

אני, שעוד מעולם לא טיגנתי בצל הנחתי שצריך סיר, אז הוצאתי סיר
רחב, ובתוכו הנחתי המון המון שמן, כי לא ידעתי כמה צריך.
אח"כ פתחתי את האש והנחתי את חתיכות הבצל הקטנות בתוך השמן.
במשך כל הטיגון השמן קפץ עלי ועשה לי כוויות רציניות בכל הגוף,
אבל לא הפסקתי, כי אתה אמרת לי לטגן ואתה אמרת שיש מטרה.
כשחתיכות הבצל כבר היו שחורות עדיין לא ידעתי עם הן מוכונות,
כי אף פעם לא טיגנתי בצל.
אז המשכתי והמשכתי עד שבתחתית הסיר נשארה רק שכבה שחורה.
ואז באתי עליך עם הסיר, קצת מהורהרת אבל אתה כבר לא היית מסוגל
לענות.

באותו רגע הבנתי הכול.
בצל זה סתם ירק מחורבן שבזמן שמקלפים אותו הוא חותך אותך, ואז
כשחותכים אותו הוא גורם לך לבכות, וכשורפים אותו הוא שורף גם
אותך.
בצל זה דבר מטומטם, אידיוטי וחסר כל משמעות.

כשאני חושבת על זה, אני בכלל לא אוהבת בצל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידד לבועז
רימר!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/1/02 4:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרח לאופוטרוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה