New Stage - Go To Main Page


אני יושב מול המסך, מסתכל בעוברים ושבים, שחולפים על פניי ברשת
המידע האלקטרוני, כשלפתע העיניים שלי עוצרות על כינוי אחד:
גוד.מיד אני חושב על התרגום למילה בעברית ועל כלב שחור צולע עם
כתמים אפורים.אני מתפתה ולבסוף לוחץ על פרטי הזהות.גיל 24,
במרכז הארץ, סטודנט במזל בתולה, רווק, מדבר בשפה העברית,
אנגלית וקטלנית.מעבר לזה תחומי העניין שלו הם מדע בדיוני
וחוק.אני מהסס ומחליט: למה לא. לא בכל יום יוצא לי לדבר עם
אלוהים באינטרנט.
-"אלוהים. אלוהים!".מקווה לתשובה, לראות אם אלוהים כן
שומע.עוברות בערך עשרים שניות ואין תשובה.אני כבר אומר נואש
ומחליט שאלוהים באמת לא שומע אותנו.
-"כן, בני."
אני מעלה חיוך על פניי.תמיד האמנתי, שאלוהים כן מקשיב לנו.
-"סתם, סתם...רק רציתי לראות אם אתה באמת שומע.. : ))"
אלוהים הוא אחלה גבר.באותו זמן לא ידעתי את זה, אבל עכשיו במבט
לאחור את המשפט, שהוא אמר לי אחר כך, אני יודע שהוא אמר
בסבבה.
-"מקשיב כל הזמן.היזהר בלשונך ואל תישא את שמי לשווא!"
אני מיד נכנס למשמעת עצמית ומונע בעד עצמי מלהתנהג כמו שוטה,
זה הרי בכל זאת אלוהים.
-"בחיים לא חשבתי, שאני אמצא את אלוהים באודיגו."
כבר ציינתי, שאלוהים הוא אחלה גבר.
-"החלטתי לרדת אל העם." הוא עונה לי.
אני מתמלא יראה, למול המעמד המכובד בו אני נמצא.
-"ואוו..כבוד.אתה גם באייסיקיו?" אני שואל, מקווה שכן, כי
האודיגו לא משהו.
-"לא מתעסק." הוא עונה, אבל זה ברור, כי אלוהים יודע, שהאודיגו
הרבה יותר טוב מהאייסיקיו, המעפן הזה.
-"אה, אז לא ממש ירדת אל העם.רק אל אלה, שבורכו באודיגו."
אלוהים יודע מה יותר טוב.אני והוא משדרים על אותו הגל.
-"נראה לי אודיגו יותר מעניין."
בשלב זה כמו בכל פעם, שאני נמצא במעמד מכובד עם אנשים מכובדים,
אני מאבד את העכבות שלי, שוכח כמה אני קטן לעומתו וכמו תמיד,
מסתחבק.
-"בואנה, אלוהים.אתה חתיכת טיפוס אתה.תגיד מה אתה מחפש
בבמה?".אני לא נותן לו זמן לענות בכלל ומציע תשובה.-"מחפש
יצירות עם מאפיין אלוהים והמלאכים אה?".
-"מה עוד אתה יודע עליי?" אלוהים שואל בעצבנות כזאת, אני מרגיש
את זה דרך המסך והמקלדת.אלוהים לא כל כך מבין באודיגו ולא
יודע, שאפשר לראות מי נמצא איתך באותו אתר, אבל ככה זה
אלוהים.חדש לו כל הקטע הזה של האינטרנט.אלוהים, מתעשת ותופס את
עצמו בידיים, זרם החשמל מפסיק לזרום אליי מהמקלדת והעוויתות
מפסיקות.
-"אני מחפש אם משמיצים את שמי, או שזה הזמן לבואו של המשיח."
הוא עונה לי על השאלה ששאלתי ועניתי עליה בעצמי.
-"נו, וזה הזמן?" אני שואל, מקווה שכן.אפילו, שאני אתאיסט
מושבע, תמיד חשבתי שאנחנו צריכים פה איזה משיח, שיבוא וייתן
לכולם זפטה על הראש ויכניס אותנו למשמעת תורה.
-"נראה אחרי הקיצוצים, אולי."
אני מעקם פנים, נבהל למשמע המילה קיצוצים, ושולח הודעה בהולה.
-"קיצוצים של מה?"
-"של התקציב במשרד הדתות."
אני נרגע.זה לא יפגע באורך החיים שלי.
-"לא ידעתי, שאתה אחראי על זה." אני אומר בפליאה.
-"אני בודק אותם.אם תמשיך האמונה ללא הכסף."
אני מתמלא כבוד, לנוכח החוכמה והתבונה, שהוא מפגין ויודע עד
כמה הוא אוהב. שמהללים אותו.
-"אה, רעיון טוב.לא סתם אתה אלוהים!" אלוהים לא יכול לעמוד
בחנופה הזאת והוא מתאפק לא להראות את זה.
-"תודה.ומה מעשיך בקודש?"
-"בקודש?" אני שואל."אני מחלל."
אלוהים לא ממש מת על זה אבל הוא גבר והוא לא מתעצבן ישר.
-"זה לא טוב אתה יודע."
מהר נזכרתי עם מי אני ומדבר ומיד התגוננתי.
-"כן, כן.אבל אתה צריך להבין: זה לא ממש בכוונה.זה בגלל כל
מיני דברים, שקרו ובגלל המדענים האלה, וחוץ מזה לא שומעים
ממך."
עכשיו זה תורו של אלוהים להתגונן.
-"כן, אני יודע.אני מציע לך ללכת לניו זילנד, שם תמצא שקט.אולי
אותי."
"וואלה תכננתי ללכת לשם אבל עכשיו, שאתה אמרת, אני בטוח הולך
לשם, אני רק צריך קצת כסף...תגיד, אתה יכול לעשות, שאני אזכה
בלוטו או משהו?" אני שואל, אפילו שאף פעם לא מילאתי טופס.
-"הלוטו זה של השטן, גבר." איזו תחושה של גאווה עלתה וצפה בי,
כשהוא קרא לי גבר.
-"אני הייתי בניו זילנד 10 חודשים ותדע, שזה לגעת בחלום."
עכשיו אני נכנס למין קושיה ביני לבין עצמי ומחליט לשאול את
אלוהים בקשר לזה.
-"אלוהים, יש לך את גן עדן.מה אתה צריך את ניו זילנד?"
-"זה אותו מקום." הוא עונה לי ואני מתחיל להיזכר איך אני
מתגעגע לניו זילנד, אפילו שאף פעם לא הייתי שם.
-"יודע מה? אני בטוח הולך לשם עכשיו, בלי שום ספק."
-"אתה מוזמן לבקר." קיבלתי הזמנה מאלוהים.
מתחילת השיחה היה משהו, שרציתי לשאול אותו.משהו, שבטוח כולם
היו שואלים אותו.
-"תגיד, אלוהים, אתה מפרסם בבמה?"
-"עוד לא." הוא עונה ומיד מוסיף פרצוף עצוב."מה איתך?".
-"כן, בטח.אבל עוד לא כתבתי משהו עליך."
אלוהים, הוא אלוהים.לאלוהים יש כוח לעשות כל מיני דברים אז הוא
זה, שגרם לי לפנות אליו.אני לא סתם קראתי לו, זה כמו שהוא עשה
לפרעה במצרים, גרם לו לשלח את עמי.
-"לא סתם גרמתי לך לפנות אליי." אני שוב, ולא בפעם האחרונה,
מתמלא כבוד והחזה שלי מתנפח.לאלוהים יש עניינים איתי.
-"כן.לך תדע, אולי אני עוד אכתוב עליך משהו."
-"אני מצפה לכך בכיליון עיניים." שוב הוא מתאפק, האלוהים הזה,
איזה גבר.אבל שלא יהיו לו יותר מדי ציפיות, אני אומר לו את
הדברים בפנים.
-"אבל שמע, לא נראה לי זה יבוא בזמן הקרוב."
-"איני מצפה לשינויים בין לילה." פשוט גבר.אבל מה, לא יכולתי
לגרום לו להרגיש ככה אז ישר זרקתי לאוויר שם של מישהו שכותב
עליו הרבה, הוא הרי בכל זאת אלוהים.
-"סבבה, אלוהים.אתה יודע מה, אני מכיר מישהו, שכותב עליך הרבה
דברים.יש לו די הרבה בעיות לא סגורות איתך...ערן פאר, חפש אותו
בבמה, אחלה איש, למרות שהוא קצת דיכאוני."
-"רשמתי לפני, אך זמן הגלישה פה מוגבל." פה נשבר לי המיתוס
שאלוהים הוא כל יכול.
-"למה? אתה אלוהים לא?"
-"כן, אבל עדיין יש לי בעיות עם האינטנרט והספק שלי."
-"איזה סוג של בעיות, אולי אני אוכל לעזור לך."
הדבר הבא פשוט שבר אותי.אני מחכה לתשובה והיא לא מגיעה.כבר
חשבתי, שאלוהים נטש אותי אז התחלתי לקרוא לו.
-"אלוהים! אלוהים!"
-"סליחה, התנתק לי." הייתי המום, הייתי שבור, הייתי חייב לסגור
את הפינה הזאת.
-"אלוהים, אתה כאילו כל יכול לא?"
-"כאילו." נרגעתי.הבנתי איפה קבור הכלב.
-"אה..אז פה הבעיה."
אלוהים משחק אותה טיפש לידי.הוא רוצה לפתח לי את החלק הלוגי
במוח שלי.
-"היכן?" הוא שואל.
-"בזה, שאתה כאילו כל יכול, שזה כאילו.אם זה היה באמת, אז לא
הייתה בעיה והיית עושה מה שבא לך."
בהודעות הבאות שהוא שלח לי הוא איבד אותי לרגע, כתב משהו על
זה, שהארי פוטר גנב לו את כל הינשופים או משהו אבל אני ידעתי
שיש לו איזה קלף בשרוול.
-"אז מה תעשה?"
-"אני אעשה לו עוד סימן של ברק בעורף." אין, אין, אין יותר
ליצן מאלוהים, כשהוא רוצה, אבל אני קלטתי אותו.זה היה עוד מבחן
כזה, לראות אם אני סתם עוד טמבל, אבל הפגנתי בקיאות בחומר
הנלמד.
-"תשמע, אלוהים, זה לא עובד ככה.פעם זה היה אש וגופרית
מהשמיים, אתה חייב לעשות את זה משהו בסדר גודל של התאומים
לפחות."
כשאלוהים לא רוצה לדבר על משהו יותר, הוא לא אומר לך, הוא פשוט
משנה את הנושא או שותק.חיכיתי, שהוא יגיד משהו אבל הוא לא אמר
כלום, אז אני לקחתי יוזמה.
-"תגיד, אלוהים, מה אתה קורא עכשיו,פה בבמה, כי אם אתה קורא את
זה אז גם אני רוצה לקרוא את זה."
איזה קטע איתו, עם אלוהים.לפעמים מתהפך לו האותיות לאנגלית ואז
הוא כותב באנגלית ולא שם לב, כי כשהוא כותב הוא לא מסתכל על
המסך.עכשיו זה התור שלי להתנתק.אחרי שאני חוזר אני ישר מתנצל
בפני אלוהים.
-"סליחה אלוהים.התנתק לי."
עכשיו אני לא מוותר ומתעקש.אני חייב לדעת מה אלוהים קורא.
-"אז אלוהים, אולי בכל זאת.מה אתה קורא?"
הוא שוב לא עונה לי ואני קצת מתחמם, למה זה לא יפה לא לענות
למישהו בשיחה, אז אני מתחמם עליו אבל לא ממש.
-"בוא'נה אלוהים, אתה לא רציני אתה."
-"התנתק לי." הוא אומר וזה כבר הפעם השניה היום.
-"יודע מה, אלוהים, נראה לי, שאני אכתוב סיפור, על זה, שגם
לאלוהים מתנתק האינטרנט."
לאלוהים אין מחלקת צנזורה כמו לכל המוסדות הגדולים, אז הוא
מבקש ממני לתת לו לקרוא לפני כולם.
-"אבל תיתן לי לקרוא קודם." הוא אומר אבל אני כבר מסתחבק איתו
והכל בסבבה.
-"לא, לא מה פתאום.תקרא עם כולם אפילו, שאתה אלוהים.זה לא יהיה
פייר לשאר האנשים.בינתיים תקרא דברים אחרים, שכתבתי."
אלוהים קצת מרחף לפעמים אז הוא שואל שאלות כאלה מוזרות, שכל
אחד יודע לענות עליהם.
-"מה...איפה לקרוא?"
-"בבמה חדשה, אני מפרסם שם דברים, שאני כותב."
אני נותן לו את הכתובת של הדף שלי בבמה חדשה בגאווה ומקווה,
שיום אחד הוא יתפנה לקרוא משהו, שכתבתי.
שוב שקט.אלוהים עוד פעם רוצה לשנות נושא.
-"מה, אלוהים, שוב התנתקת?" אני שואל בקצת עצבים.
-"לא, הנני." הוא עונה.
-"אז למה אתה שותק, תגיד משהו." אני אומר לו.
לפתע משום מקום אלוהים אומר לי הנה אתה.אני מיד מסתובב אחורה,
כדי לראות אם אלוהים נכנס לי לחדר אבל הוא לא שם.
-"איפה אני?" אני שואל.זה קורא לעיתים קרובות שאין לי שמץ של
מושג על מה אלוהים מדבר.
-"איתי לוי.בבמה חדשה." הוא אומר ואני מאושר, אחד מכל אלה,
שנכנסו לי לדף זה אלוהים, איזה כבוד.
-"זה איתי עם שני יודים." אני מתקן אותו.-"זה בשביל, שלא יזהו
אותי ברחוב." אני אומר לו.-"אתה יודע, מעריצות וכל זה.לא
נעים."
לאלוהים יש ראש על הכתפיים.הוא מיד מגלה דברים, שאני בכלל לא
חשבתי עליהם.
-"הבנתי.זה שליחות." הוא אומר ואני שוב צעד אחד אחריו.
-"שליחות למה?" אני שואל, לא בטוח אם אני אוהב את הכיוון,
שאליו אני נמשך בכוח אלוהי.אלוהים שוב משנה נושא.
-"לך ללמוד קבלה." הוא אומר.אני כבר לא לוקח את מה שאלוהים
אומר לי ברצינות, כי לפעמים הוא עובד עליי.
-"לא, לא.זה לא בראש שלי." אני אומר, מקווה להתחמק.
-אז מה בראש שלך?" הוא שואל.
-"אני בקטע של ללכת אחרי הלב שלי...ולפעמים גם אחרי בנות."
עכשיו אני משנה נושא, מהר, מהר, שאלוהים לא ימשיך לדבר על
לימוד קבלה.
-"תגיד אלוהים, ראית את הסרט 'דוגמה'?? אני שואל.
-"לא, ספר לי!" הוא כותב בהתלהבות ואני מרגיש את זה.
-"זה על אלוהים...עליך." אני מספר לו בהתלהבות.-"זה עם אלאניס
מוריסט, בחורה חמודה."
אלוהים תמיד היה יותר בקטע של תעשיית המוזיקה ולא תעשיית
הסרטים.
-"אותה אני מכיר, אבל לא את הסרט."
אני ישר מעלה טענה בפניו, שיגיד שאני צודק.
-"היא הופיעה בסרט, בתור אלוהים.הם אמרו, שאלוהים זאת
אישה.שטויות, נכון?" אני שואל ומקווה לתשובה חיובית.
אלוהים, הוא איש רחום ויודע, שאנחנו רק בני אדם ושלפעמים אנחנו
עושים טעויות.
-"אנשים עושים טעויות.בייחוד שאני לא נראה להם לאחרונה." הוא
אומר ואז מוסיף, בלי שום קשר -"החור באוזון ממש מזיק לי." ככה
זה אלוהים, כשלא נוח לו לדבר על דברים.
אני אומר לאלוהים, שיתקן את החור.הוא אומר לי, שזה לא ככה, שזה
לא כמו פנצ'ר, זה יותר כמו פציעה.אני אומר לו, שיגרום לזה
להחלים אבל הוא אומר שהאוויר מזוהם מידי.
שותקים.
-"תגיד, אלוהים, השליחות שדיברת עליה מקודם, זה קשור למשיח?"
-"לא." הוא אומר ולא מוסיף.הרגשתי, שהוא לא רוצה לדבר על זה.
-"אז אולי תספר לי על מה זה?"
-"אני לא יכול." הוא אומר.-"אבל אתה האיש, שאני מחפש." הוא
מוסיף.
אני, החלום שלי תמיד היה להיות מישהו מפורסם.איזה זמר רוק או
שחקן קולנוע, אבל אני מוכן להתפשר על משיח.נראה לי, שמשיח יכול
גם להתפרסם לא רע.
-"וואלה?"
-"וואלה."
-"מגניב.מה אני צריך לעשות?" אני שואל ובראש כבר חושב על חמור
ושמלה לבנה.
-"לך לך, ממולדתך וארצך לניו זילנד.נדבר שם כי מצוטטים לנו
כאן." אני מהנהן בראשי להסכמה.
-"אני עוד אגיע לשם אבל ייקח לי קצת זמן, כי אני צריך קצת
כסף.מה בינתיים?"
לפעמים אלוהים לא מבין את מה שאני אומר לו ויש בינינו אי
הבנות.
-"אתה מנסה לסחוט אותי?" הוא שואל ושוב אני מרגיש את החשמל
מהמקלדת.
-"לא לא.חס וחלילה.אני רק אומר, שייקח לי קצת זמן להגיע, כי
אני צריך להשיג כסף לפני זה!" אני מגן על האינטרסים הטובים שלי
וגם קצת על החיים שלי.
-"למשה לקח 40 שנה."
-"והוא הגיע לניו זילנד?"
-לא." אני לא שואל יותר כי נזכרתי, שהמורה לתנ"ך בכיתה ג'
סיפרה לנו, שמשה מת על איזה הר.פתאום מגיעה לי הצעת חברות
מאלוהים, הוא רצה להוסיף אותי לרשימת החברים שלו באודיגו.אני
מיד הסכמתי, לפני שינתקו אותו שוב.



רק בשביל להבהיר משהו.השיחה הזאת באמת התקיימה, אני באמת
דיברתי עם אלוהים באודיגו והוא באמת אמר לי ליסוע לניו
זילנד..:)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/1/02 3:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתיי לוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה