|
ספרי לי אותך
גללי חייך לפני
כמו פורשת שטיח אדום
אל תוכך לרגלי
בקעות בהן פסעת
בצל הרים תלולים
חורשות בהן שתית
מי מעיין צלולים
וידעתי אותך
ומאין באת
ולחש שפתייך
ונופי המבט |
|
|
מה הקטע עם
סלוגנים?
אף פעם לא
הבנתי, אבל תמיד
אני מכריח את
עצמי לכתוב:
"שלום, שמי
מוישה זוכמיר
ואני מנגן על
קסילופון שעשוי
מפקקים של
טושים".
אורי פינק בעוד
יציאה גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.