|
הולכת ברחוב מלא אנשים
שתי ילדות שאני לא מכירה
ריח של חורף עולה באויר
תמונה ישנה שלי ושלך נשברה
הספר שלך מונח פה לידי
ליד הטלפון יש פתק עם מספר
בטלוויזיה מקרינים סרטים ישנים
שיר מזכיר לי רגע מאושר
חברים שאהבתי
בתוך אלבומים ששכחתי ששם
והילד הזה נראה לי מוכר
אנשים ששכחתי את שמם
מכנסיים שהייתי לובשת
וסרט שמזמן רציתי לראות
תמונה על הקיר מסתכלת עליי
מבקשת שאפסיק כבר לבכות
חולצה כהה ארוכה
מכסה הרגלים שהיו לי
תמונה אחת שמסבירה מה קרה
איך לא גילו לי |
|
|
כשיוסי היה בן
חמש הוא שלח את
הסלוגן הראשון
בתקווה שיפורסם,
בינתיים עברו
כבר עשרים שנה
וכלום, לא חבל?
אמא של יוסי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.