ויהיה תוהו ובהו וחושך על פני תהום.
ויגיע היום הראשון. ותהיה מציאות ותהיה אידיליה.
ויהיה לאנשים היכן לחיות ולמה לשאוף.
וירד הערב ויעלה הבוקר- בוקר יום שני.
ויגיע היום השני. ותהיה אידיליה אך לא תהיה מציאות.
ויחיו האנשים בחרא, אך יהיו להם שאיפות והתרפקות נוסטלגית,
וידיעה שקיים עולם טוב מזה.
וירד הערב ויעלה הבוקר- בוקר יום שלישי.
ויגיע היום השלישי. ותהיה מציאות אך לא תהיה אידיליה.
וגם המציאות לא הייתה עד כדי כך טובה.
וגם לא יהיה לאנשים למה לשאוף ובמה להאמין.
ויהיו האנשים תקועים בעולמם הקטן ללא אמונה,
אך עם שאיפות לצמיחה אישית וטכנולוגית.
וירד הערב ויעלה הבוקר- בוקר יום רביעי.
ויגיע היום הרביעי. ולא תהיה מציאות ולא תהיה אידיליה.
ולאנשים כבר לא ממש איכפת מה לעזאזל קורה מסביבם,
והם כבר לא מאמינים בשום דבר או באף אחד,
ולא תהיה להם סיבה לחיות.
וירד הערב.
ולא יגיע הבוקר.
ולא יהיה יום חמישי.
או שישי.
או שבת.
ויום ראשון, אותו יום נפלא, לעולם לא יחזור עוד.
ויהיה תוהו ובהו וחושך על פני תהום.