פירורים של חסד
ליקט הקבצן העזוב בקופסתו,
תשומות לב קטנות אסף
מלוא חופניו
לתוך כיסיו המרופטים

שרך רגליו העייפות
בנעליו הבלויות
לבקש לו שברירי חיוכים,
וייגע בעוברים ושבים
בידיו המוכתמות
לחיות את ציפור נפשו העלובה
במבטים אוהדים

ואת הפרוטות הקטנות
עם הגדולות
זרה לו הלאה
לבל יקדשו
לבל ייחשבו לו
כאתנן זונה,

כי הלוא אביון של הנשמה הוא
ומה בצע לו
בחתיכות מתכת נוצצות
שהבריות נותנות
את נפשן בעבורן,
והוא ייתן הכול בעד נפשו.

ט"ז סיון תש"ס