"כשהייתי בן שש עשרה וחצי
הדפיסו את השיר הראשון שלי". רוני סומק.
ובכן כמה יפה וכמה חבל אבל
רוני סומק לא איתנו היום.
אני, רוני סומק, עדיין לא בן שש עשרה.
וגם אני שיחקתי כדורסל.
אולי, לא הייתי מוצלח כמוך.
למרות זאת, היה לי פוטנציאל.
פוטנציאל כזה אתה
עוד לא ראית. בטח לא היה לך.
כל כך הרבה פוטנציאל, סומק,
שהיית רץ הביתה לכתוב
שירים קטנים מלאי דימויים
ומטאפורות.
אני שיחקתי במכבי, אתה לא.
אני כותב את השירים האמיתיים
ולא על הגיגי חיים.
הצל שלך מסתיר לי את השמש, סומק.
אני שונא אותך.
ואני קורע אותך בכדורסל,
מרטש אותך לחתיכות
וגם אותך
וגם אותך
וגם אותך
וגם אותך
וגם אותך
את הכל
את כולכם
אני אקרע אתכם
אני רוצה הביתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.